תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכה של 2A0D:6FC7:343:F366:43C:DD61:ABB4:6673 (שיחה) לעריכה האחרונה של AutoMod
 
(17 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 21:
}}
}}
'''עַכּוֹ''' (ב[[ערבית]]: '''عكا''' – '''עקא'''{{הערה|על פי ספר תולדות העיר עכו}}"עכא") היא [[עיר מעורבת#ערים מעורבות בישראל|עיר מעורבת]] ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]], הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של [[מפרץ עכו]] וממערב ב[[הים התיכון|ים התיכון]].
 
עכו היא אחת מ[[עיר נמל|ערי הנמל]] העתיקות בעולם, ודברי ימיה המתועדים מתחילים ב[[תקופת הברונזה]] הקדומה. במשך שנים רבות הייתה עיר מפתח לכיבוש [[ארץ ישראל]], שכן מיקומה על רצועת החוף הרחבה אפשר גישה נוחה דרך [[הגליל]] אל פנים הארץ. היא ידעה עליות ומורדות ועברה מיד ליד פעמים רבות. עכו הגיעה לשיאה כאשר שימשה כבירת [[ממלכת ירושלים]] ב[[המאה ה-13|מאה ה־13]] וכבירתו של [[אחמד אל-ג'זאר|אחמד אל־ג'זאר]] בסוף [[המאה ה-18|המאה ה־18]]. מאז [[המאה ה-19|המאה ה־19]] פחתה חשיבותה של העיר, ביחס ל[[חיפה]] שהייתה לעיר הנמל הראשית של צפון הארץ. בהתאם לכך הייתה התפתחותה של העיר איטית בהשוואה לזאת של חיפה.
שורה 31:
{{ציטוטון|אָשֵׁר, לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יֹשְׁבֵי עַכּוֹ, וְאֶת-יוֹשְׁבֵי, צִידוֹן;|{{תנ"ך|שופטים|א|לא}}}}
במסורת היהודית נאמר כי כשהגיע [[המבול]] לחופי העיר, ציווה עליו אלוהים לא להמשיך עוד, והדבר אף נרמז בלשון הכתוב "'''עד פה''' תבוא ולא תוסיף" ({{תנ"ך|איוב|לח|יא}}), '''פה''' כמו '''כה''' – רמז ל'''עכו'''.{{הערה|1=על פי מאמר ב[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=5&daf=17&format=pdf פרק ו' הלכה ב]', לפי פירושו של [[קרבן העדה]] על המאמר.}} היוונים מסרו גרסה משלהם לשם, ולפיה כשהגיבור [[הרקולס]] שהה באזור באחד ממסעותיו מצא בו עשבי מרפא, ולכן כינה את המקום "אקה", שפירושו "רפואה" ב[[יוונית]].
כאשר נכבשה העיר בידי [[תלמי השני]], שונה שמה ל"פטולמאיס" או "אנטיוכיה בפטולמאיס" (Αντιόχεια από Πτολεμαΐδα). ב[[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|כיבוש הערבי]] של העיר ב[[המאה ה-7|מאה ה־7]], חזר לשימוש שמה המקורי בווריאציה [[ערבית]] – "עכא" (عكا). [[מסעי הצלב|בתקופה הצלבנית]] נקראה העיר על שם [[יוחנן המטביל]], ובשל טעות שבעובדה זיהו אותה הצלבנים עם [[עקרון (עיר מקראית)|עקרון המקראית]]. מסיבה זאת כונתה העיר בשם "יוחנן הקדוש מאקר" ([[צרפתית]] – Saint Jean d'Acre; [[איטלקית]] San Giovani d'Acri וכן הלאה). כשהתגלתה הטעות הובהר:
 
{{ציטוט|תוכן=אין זאת העיר עקרון, כאשר כולם סברו, עכו: זאת פלשתית, זאת קרויה פתולמאיס.{{הערה|שם=LTR-ref7|1=J.C.L. Laurent, Mag. Thietmari Peregrinatio, Hamburg 1857, p. 3.|כיוון=שמאל}}|תוכן במקור=''.Non est urbs Accaron, quam quilibet estimat, Accon: Illa Philistea, Ptolemaida dicitur ista''|שפה=לטינית}}
שורה 188:
{{ערך מורחב|המהומות בעכו (2021)}}
חודש ה[[רמדאן]] של שנת 2021 לווה במתיחות רבה, גדולה יותר מבשנים קודמות. בכלל הארץ ובתוך כך בעכו היו מספר ימי התקוממות של חלק מהאוכלוסייה הערבית כנגד אזרחים יהודים ושוטרים, במהלך ההתקומות ערבים יידו אבנים וזיקוקים לעבר כוחות משטרה, בוצע ירי בנשק חם לעבר שוטרים, הוצתו ונבזזו למעלה מ-60 עסקים וחנויות של יהודים בעיר העתיקה על ידי ערבים תושבי המקום, בעיר ובשוק, וכן שתי תחנות משטרה הוצתו, כלי רכב הוצתו ורכוש של יהודים נבזז. נזק נגרם לתחנת הרכבת בעיר אשר הושבתה למחרת. בנוסף הוצתו מספר בתי מלון בהם מלון האפנדי, [[עכותיקה]] והאבירים. בעקבות האירועים מספר בני אדם נפצעו במצבי פציעות שונות בהם אל"ם [[אבי הר-אבן]] שנפצע במצב אנוש וכעבור שלושה שבועות נפטר מפצעיו. ידועים לפחות ארבעה ניסיונות לינץ' שבוצעו נגד יהודים על ידי ערבים.
 
ב[[מלחמת חרבות ברזל]] ובמיוחד לאחר פרוץ [[מבצע חיצי הצפון]] ב-[[2024]] - הופגזה עכו במטחי קטיושות כבדים שירה ה[[חזבאללה|חיזבאללה]] מ[[לבנון]]. העיר ספגה פגיעות ישירות ונזקים כבדים והייתה תחת ירי מסיבי כמעט באופן יום-יומי לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה.{{הערה|{{ynet|יאיר קראוס|פגיעה ישירה בגן בעכו: "הילדים עזבו חצי שעה לפני, די לחכות לניסים" {{!}} תיעוד ההרס|news/article/hy4icysfye|20 בנובמבר 2024}}}}
 
==העיר כיום==
שורה 564 ⟵ 566:
* שי שמש, [https://lbscience.org/2016/11/01/הספינה-ממגדל-הזבובים-בעכו/ הספינה ממגדל הזבובים בעכו], באתר [[מדע גדול, בקטנה]], 1 בנובמבר 2016
* דרור פשוט, הסחר הימי בעכו במאות ה-16 וה-17 : ארכאולוגיה תת-ימית והיסטוריה [תיזה], 2011 {{ULI|010464087}}
* [[ענת קדרון]] ושולי לינדר-ירקוני, '''סיפורה של קהילה נשכחת, ראשיתו של היישוב היהודי בעכו המנדטורית ואחריתו''', [[הוצאת מאגנס]], 2022
* '''עכו - חומות לחוף ימים''', [[מטרופוליס (מגזין)|מטרופוליס]] 79, דצמבר 2022
<div style="direction: ltr;">
שורה 595 ⟵ 597:
* {{מטח|[[נתן שור]]|המלכה לעתיד ברחה לעכו|7153|מתוך: '''[[עת־מול]]''', גיליון ט"ז 5 (97), יוני 1991}}
* {{קתדרה|יאיר פז|שימור המורשת האדריכלית בשכונות הנטושות לאחר מלחמת העצמאות|88.9|88, יוני 1998, עמ' 95–97, 133-123}}
* {{חדשות ארכאולוגיות|[[אדריאן בועז]] וגיאורג פיליפ מלוני|עכו (מזרח)|237|110|גיליון 117, 26 בספטמבר 2005}}
* {{נענע10||נמל עתיק מלפני 2,300 שנה התגלה בעכו. "הנמל החשוב בישראל בעת העתיקה"|911787|17 ביולי 2012||news}}
* {{xnet|[[נעמה ריבה]]|אם תרצו אין זו הצגה: האם עכו תהיה ברצלונה הישראלית?|3097623|3 באוקטובר 2012}}
שורה 617 ⟵ 619:
* {{סרטונים}} סיור מצולם בעכו, [[משרד התיירות]], שנות החמישים. | [https://www.youtube.com/watch?v=N9smX3VUi8E&list=PL7DBED26F18666803&index=5 חלק א] | [https://www.youtube.com/watch?v=srLaWYZPNyk&list=PL7DBED26F18666803&index=13 חלק ב] |
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=P-YMBei7Qio#t=245 "עכו עתיקה – חדשה"], [[יומני כרמל]] אוקטובר 1951 <small>(התחלה 4:05)</small>
* {{הארץ|גלעד בן שץ|עכו, בלוג צילום|00000190-dad4-dc1d-a5d1-ffdf74630000|24 ביולי 2024}}
* {{בריטניקה}}
* {{מרחב}}