הפקר – הבדלי גרסאות

ב[[משפט עברי|משפט העברי]]בהלכה, '''הפקר''' הוא [[רכוש|מעמד קנייני]] של חפץ, או [[קניין|הליך קנייני]] שתוצאתו מעמד ההפקר.

כל קניין המועיל ב[[מכירה]] וב[[מתנה|ובמתנה]] מועיל בהפקר (חוץ מאכילת פירות קרקע שמועיל במכירה ולא בקניין מההפקר). קניין המועיל הוא פעולה שנועדה להעביר בעלות על חפץ. קניין כזה יכול להיות [[קניין משיכה]] (הגבהת או משיכת החפץ), קניין חזקה בקרקע (ביצוע פעולות חקלאיות שונות או פעולה שמייצגת בעלות כגון גידור השטח), ועוד סוגים שונים של פעולות קניין אפשריות. יש דעות שהפקר ניתן לקנות גם באמצעות הבטה (הסתכלות) בחפץ המופקר. כמו כן יש דעות ש[[קניין ארבע אמות|שקניין ארבע אמות]] מועיל דווקא בהפקר ולא במכירה ומתנה. כלומר, אדם יכול לזכות בחפץ מופקר על ידי התקרבות למרחק פחות מארבע [[אמה (מידת אורך)|אמות]].