אנרגיה סולארית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Healthydrinks (שיחה | תרומות) |
מ חסרה הנמקה |
||
| (19 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 20:
את האנרגיה הסולארית ניתן לנצל מיידית, או לאגור באמצעים שונים ולהפיק את האנרגיה מהאמצעים הללו מאוחר יותר בהתאם לצורך. אמצעי האגירה כוללים אגירה חשמלית בסוללות, שאיבת מיים לגובה, ואגירה תרמית במסות נוזליות או מוצקות. באופן עקיף, אנרגיית השמש אחראית למגוון תהליכים שמביאים ליצירת מקורות אנרגיה שונים שנמצאים כיום בשימוש, כמו [[אנרגיית רוח]], [[אנרגיה הידרואלקטרית]] ועוד. למעשה, אור השמש אפשר את חייהם של יצורים קדומים, שבמשך הזמן הפכו ל[[נפט]]. [[דלק מאובנים]] זה משמש כיום את האנושות כמקור אנרגיה עיקרי. עם זאת, שימוש באנרגיה סולארית שכדור הארץ ספג בעבר הרחוק על ידי שריפת דלק מאובנים מעלה את ריכוז דו־תחמוצת הפחמן, מגבירה את [[אפקט החממה]], ואינה רצויה.
נכון לאמצע 2024, פאנלים סולאריים תופסים בכדור הארץ שטח של כ-10,000 [[קילומטר רבוע|קמ"ר]], ומספקים כ–6% מצריכת החשמל בעולם.<ref>{{TheMarker|אקונומיסט|פצצת אנרגיה: התאוצה המדהימה של הטכנולוגיה הסולארית משנה את העולם|00000190-b68a-d64e-a1d7-f7cedc520000|16 ביולי 2024}}</ref>
==אנרגיה תרמו־סולארית==
שורה 27 ⟵ 29:
דוד שמש מבוסס על [[קולט שמש|קולטי שמש]] ההופכים אנרגיית שמש ל[[אנרגיית חום]]. המים המחוממים בקולטים זורמים לדודי שמש עד לשימוש בהם. בישראל, יפן וארצות נוספות, מותקנים דודי שמש בבתי קרקע רבים ובישראל שטופת השמש חוסכים כ־3%-4% מתצרוכת ה[[חשמל]] של ישראל. על פי החוק הישראלי כל בית מגורים חדש שנבנה חייב להיות מצויד בקולטי שמש. במגדלי מגורים קולטי השמש הם רק עבור הקומות העליונות. הזרמת המים מקולטי השמש לדוד השמש מתרחשת, במצב שדוד השמש גבוה מהקולטים, על ידי השימוש ב[[תרמוסיפון|אפקט התרמוסיפון]] שבו ההפרש במשקל הסגולי בין המים החמים והקרים גורם למים המתחממים בקולט, לזרום אל דוד השמש, ללא צורך במשאבה.
[[שמעון קליר]] היה אחד ממובילי פיתוח טכנולוגיות לניצול מקסימלי של
קליר זכה בפרסים בינלאומיים רבים על תרומתו לפיתוח טכנולוגיות לניצול אנרגיית השמש,
===תחנת כוח תרמו־סולארית===
שורה 39 ⟵ 40:
הטכנולוגיות הסולאריות־תרמיות העיקריות הן:
# '''[[שקתות פרבוליות]]''' {{אנ|Parabolic trough}}: נוזל תרמי, (שמן עם טמפרטורת רתיחה גבוהה או מים) זורם בצינור הנמצא במוקד של מראה פרבולית העוקבת אחרי השמש בציר אחד. השמן נכנס למחליף חום שבו החום עובר למים ויוצר קיטור שנכנס לטורבינת קיטור המניעה גנרטור.
#ב'''[[מגדל שמש]]''' [[הליוסטט]]ים עוקבים אחרי השמש בשני צירים ומרכזים את האור לקולט מטרה הנמצא על מגדל. תחנות ניסיוניות נבנו בשיטה זו בצרפת, ארצות הברית, וב[[מכון ויצמן]] בישראל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-6337|הכותב=מכון ויצמן למדע|כותרת=מגדל השמש והקונסורציום למחקר של אנרגית שמש מרוכזת|אתר=|תאריך=1.9.1999}}}} עוד בשנות השמונים השתמשו בקולט שמש שחימם מים, מלח מומס או [[אוויר דחוס]]. תחנה מסחרית שהוקמה בספרד [[:en:PS10_solar_power_plant|PS10]] ליד סביליה משתמשת בקולט המיצר קיטור רווי ב־275 מעלות צלזיוס ופועלת בהספק שיא של 10 מגה־וואט. בצמוד פועלת מאז 2009 תחנה [[:en:PS20_solar_power_plant|PS20]] משופרת בהספק שיא כפול של 20 מגה־וואט. שתיהן חלק ממפעל בהספק שיא כולל של 300 מגה־וואט שיספק חשמל לעיר הסמוכה סביליה.
# '''צלחת פרבולית (Parabolic Dish Systems)''' – צלחת הכוללת משטח קטעים פרבולי ועוקבת אחרי השמש בשני צירים. מהחום מופק חשמל על ידי [[מנוע סטרלינג]] (Stirling) או טורבינת גז קטנה. ניתן לקבל נצילויות גבוהות בהקפי ייצור חשמל של עשרות ומאות קילוואט בלבד. אפשר גם להפעיל תחנת כוח מסחרית עם עשרות או מאות צלחות פרבוליות.
# '''המרה תרמו-חשמלית -''' המרת החום ישירות לאנרגיה חשמלית על ידי שימוש בצמד מתכות. הפרשי חום בין המתכות גורמים להיווצרות זרם חשמלי היוצא מהן, ולהפך, העברת חשמל במתכות עשויה לגרום להתקררות המתכת האחת בעוד השנייה מתחממת. יעילות מערכות אלו קטנה יחסית.
שורה 79 ⟵ 80:
=== סולארי־תרמי להפקת חום ===
צריכת החום העולמית גבוהה יותר מצריכת החשמל והתחבורה גם יחד. שוק הפקת ואגירת החום עדיין בחיתוליו וישנן מספר חברות ישראליות ובינלאומיות הפועלות בשוק משמעותי זה.
פרויקט לדוגמה בו נעשה שימוש באנרגיה סולארית לחימום מים בעזרת קולטים בשנת 2008 על ידי חברת 'כרומגן' הוא מלון PRIMA MUSIC בחוף אלמוג באילת, הכולל 140 חדרים ומטבח מרכזי. הותקנו כ־105 [[מטר רבוע]] של קולטים החוסכים 95 מגה־וואט שעה לשנה שהיו נדרשים לחימום המים בגז. בדומה לדוד שמש ביתי נצילות האנרגיה לחימום מים היא מעל 40%. תקופת החזר ההשקעה היא כ־4.5 שנים.▼
מערכות הפקת חום ביעילות גבוהה כמעט פי שניים ועם הגעה לטמפרטורות גבוהות יותר פותחו על ידי [[שמעון קליר]] וצוותו בחברת תיגי.{{הערה|שם=ה4|{{קישור כללי|כתובת=https://www.afeka.ac.il/media/585981/תיגי-חום-סולארי-לשימושים-תעשייתיים-אפקה.pdf|הכותב=תיגי|כותרת=קולטי שמש בעלי בידוד שקוף לפתרונות חום עבור תהליכים מסחריים ותעשייתיים|אתר=|תאריך=}}}} למערכות אלו יש התאמה טובה לסביבה קרה הודות לבידוד משופר שפיתחה החברה והן הותקנו גם ביקבי [[רמת הגולן]], מדגרת עוף טוב, בית קיי ב[[נהריה]], ובמבנים באוסלו, [[נורווגיה]].{{הערה|שם=ה4}}
▲פרויקט לדוגמה בו נעשה שימוש באנרגיה סולארית לחימום מים בעזרת קולטים בשנת 2008 על ידי חברת 'כרומגן' הוא מלון PRIMA MUSIC בחוף אלמוג באילת, הכולל 140 חדרים ומטבח מרכזי. הותקנו כ־105 [[מטר רבוע]] של קולטים החוסכים 95 מגה־וואט שעה לשנה שהיו נדרשים לחימום המים בגז. בדומה לדוד שמש ביתי נצילות האנרגיה לחימום מים היא מעל 40%. תקופת החזר ההשקעה היא כ־4.5 שנים.
===סולארי תרמי להפקת חשמל===
שורה 116 ⟵ 119:
* [[ארובת שרב]]
* [[בריכת שמש]]
* [[אנרגיה סולארית
* [[תחנת כוח תרמו-סולארית]]
* [[אנרגיה תרמו סולארית]]
* [[טורבינה סולארית]]
==לקריאה נוספת==
שורה 133 ⟵ 137:
* {{הידען|2=פיתוח חדש: תא סולארי סלקטיבי המייצר חשמל ירוק ומאפשר ייצור חקלאי תחתיו|3=https://www.hayadan.org.il/פיתוח-חדש-תא-סולארי-סלקטיבי-המייצר-חשמ}}, 17 בינואר 2023
* {{מוסף כלכליסט|ארי ליבסקר|קיבוץ סוללות: הקיבוצים גילו את אוגרי האנרגיה|24-08-23/m01}}
* {{TheMarker|אקונומיסט|פצצת אנרגיה: התאוצה המדהימה של הטכנולוגיה הסולארית משנה את העולם|00000190-b68a-d64e-a1d7-f7cedc520000|16 ביולי 2024}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007553391305171|אנרגיה סולרית}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=4uPVZUTLAvA&src_vid=cy6kba3A8vY&feature=iv&annotation_id=annotation_885022 Solar Energy] - סרטון הסבר על אנרגיה סולארית, באתר [[יוטיוב]], 9 בינואר 2012 {{וידאו}} {{אנגלית}}
| |||