יעקב יוסף כ"ץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1:
{{עריכה|נושא=אישים|נושא2=יהדות|כל הערך=כן}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=תלמידו של [[הבעל שם טוב]]|אחר=רב מהדור השלישי לחסידות, 'רב ייב"י'|ראו=[[יעקב יוסף מאוסטראה]]}}
הרב '''יעקב יוסף כ"ץ''' (
▲הרב '''יעקב יוסף כ"ץ''' ([[ה'תנ"ה]], [[1695]] – [[כ"ד בתשרי]] [[ה'תקמ"ב]], [[1781]]) הידוע כ'''רבי יעקב יוסף מפולנאה''' או '''התולדות''' (״דער תולדות״ ב[[יידיש]]). היה תלמידו וממשיך דרכו של ה[[בעש"ט]], מאבות ה[[חסידות]], סופר ו[[אידאולוגיה|אידאולוג]] התנועה ומחבר ספר הפרשנות ל[[תורה]] [[תולדות יעקב יוסף]].
==קורות חייו==
שנת ומקום לידתו של הרב יעקב יוסף אינן ידועות. אביו רבי צבי הכהן היה נצר לרבי [[שמשון מאוסטרופולי]] ולרבי [[יום-טוב ליפמן הלר]], בעל התוספות יום טוב. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ו[[אב בית דין]] ב[[שרהורוד]] שב[[פודוליה]] (אזור בדרום [[פולין]] של אז). בהשפעתו של רבי [[יהודה לייב מפולנאה]] (המוכיח מ[[פולונה|פולנאה]]), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד. בשלב מסוים בחייו, קודם לפגישתו עם הבעש"ט, אימץ את דרכי [[חסידות אשכנז|החסידות המיסטית]], הרבה [[הסיגוף ביהדות|בסיגופים]], [[התבודדות|התבודד]] כדי לעסוק בעיון ובלימוד, החמיר על עצמו בעניין השחיטה, והתפלל במנין קטן של אנשים קרובים אליו בשאיפותיו הרוחניות, ולא במניין הקהילה הרגיל. כפי שהוא עצמו תיאר את הדברים, התנהגותו עוררה מורת רוח בין בעלי הבתים של הקהילה. הם סברו כי על [[רב עיר]] להיות מעורב וזמין כמנהיג רוחני וכאב בית דין בכל עת{{הערה|{{צ-ספר|שם=משה רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות עמ' 48|מו"ל=מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל|שנת הוצאה=1999}}}} כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המיסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה{{מקור}} הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המיסים, ומיד התרחשה בעיר שריפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המיסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מהבעל שם טוב שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי ר' יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המיסים, ועל פי סיפור העם כך היה (סיפור זה שימש את [[ש"י עגנון]] כגרעין לסיפורו "[[הנדח]]"). בין השנים [[1748]]–[[1752]] שימש כאב בית הדין ב[[ראשקוב]], מ-1752 כיהן ב[[נמירוב]], משנת [[1770]], לאחר פטירת "המוכיח מפולנאה", שימש כרב ואב בית הדין ב[[פולנאה]] (הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] השנייה בגודלה בפודוליה).▼
▲בשלב מסוים בחייו, קודם לפגישתו עם הבעש"ט, אימץ את דרכי [[חסידות אשכנז|החסידות המיסטית]], הרבה [[הסיגוף ביהדות|בסיגופים]], [[התבודדות|התבודד]] כדי לעסוק בעיון ובלימוד, החמיר על עצמו בעניין השחיטה, והתפלל במנין קטן של אנשים קרובים אליו בשאיפותיו הרוחניות, ולא במניין הקהילה הרגיל. כפי שהוא עצמו תיאר את הדברים, התנהגותו עוררה מורת רוח בין בעלי הבתים של הקהילה. הם סברו כי על [[רב עיר]] להיות מעורב וזמין כמנהיג רוחני וכאב בית דין בכל עת{{הערה|{{צ-ספר|שם=משה רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות עמ' 48|מו"ל=מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל|שנת הוצאה=1999}}}} כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המיסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה{{מקור}} הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המיסים, ומיד התרחשה בעיר שריפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המיסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מהבעל שם טוב שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי ר' יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המיסים, ועל פי סיפור העם כך היה (סיפור זה שימש את [[ש"י עגנון]] כגרעין לסיפורו "[[הנדח]]"). בין השנים [[1748]]–[[1752]] שימש כאב בית הדין ב[[ראשקוב]], מ-1752 כיהן ב[[נמירוב]], משנת [[1770]], לאחר פטירת "המוכיח מפולנאה", שימש כרב ואב בית הדין ב[[פולנאה]] (הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] השנייה בגודלה בפודוליה).
לאחר מות הבעש"ט בשנת [[1760]] שימשו הרב יעקב יוסף ו[[המגיד ממזריטש]] כראשי התנועה, כאשר המגיד שימש כמחליפו של הבעש"ט, והרב יעקב יוסף כאידאולוג התנועה ומפיץ רעיונותיה. הרב יעקב יוסף, אף על פי שהיה הוותיק שבתלמידי הבעש"ט, לא נבחר על ידיהם למלא את מקומו.
לשמו של רבי יעקב יוסף נקשרים מיתוסים בדבר [[תענית|תעניות]] קיצוניות וסיגוף הגוף. על פי המסופר{{מקור}}, במשך שש שנים רצופות, צם רבי יעקב במשך כל ימות השבוע ואכל רק ב[[שבת]]ות. כל זאת במטרה לכפר על עוונות.
==הפצת תורת החסידות==
שורה 48 ⟵ 23:
==ספריו==
*
*
*
==משפחתו ושושלתו==
{{לשכתב|סיבה=לא ברור מי בן/חתן של מי|נושא=אישים}}
*הרב אברהם שמשון מפולנאה ( - [[י"ח באלול]] [[תקנ"ט]]) כיהן כרב ב[[רשקוב]] וערך סידור עם כוונות [[האר"י]].
*חתנו רבי צבי בן רבי [[חיים
*חתנו רבי אברהם דב אוירבך
**רבי משה זאב מחמלניק. חתנו של רבי [[צבי בן הבעל שם טוב]].
*חתנו רבי דב בר
*רבי דוד. נישא לנכדת רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]{{הערה|בתו או נכדתו של רבי יוסף מ[[חסידות יאמפולה|יאמפולה]].}}. עלה לארץ ישראל בשנת [[תקע"ה]] ומצאצאיו [[משפחת אוירבך]] הירושלמית (רבי [[חיים לייב אוירבך|חיים לייב]] ורבי [[שלמה זלמן אוירבך|שלמה זלמן]]).
*רבי יעקב פנחס
*רבי משה חיים אפרים מלטיטשוב.
*רבי יחיאל מיכל חתן הרב דוד הורדצקי חתנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]].
*רבי ישראל
*רבי ברוך מאיוונצא חתן רבי [[משה טברסקי|משה]] מ[[חסידות קוריסטשוב|קוריסטשוב]]
*בנו רבי צבי מנחם מלטיטשוב, חתן רבי [[זאב מזברז']].
*בנו רבי בנימין זאב
*(משוער) בנו רבי משולם פייביש מאוזיראן.
*חתנו רבי מאיר מ[[שושלת אוזריאן|יאס]].
*חתנו רבי חיים דוד מנזון מ[[ברודי]] נכד רבי [[ישראל מרוז'ין]].
*רבי יוסף יוסקה אווערבוך (בן רבי אברהם דוב מחמעלניק). חתן רבי [[נחמן מברסלב]].
*רבי ישראל יהודה חתן רבי [[חיים צאנזר|חיים צאנזער]].
== לקריאה נוספת ==
שורה 79 ⟵ 53:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://web.archive.org/web/20131019061345/http://www.zmanpedia.com/index.php?title=
* {{דעת|[[אברהם כהנא]]|daat/history/hasidut/kahana3-2.htm|ר' יעקב יוסף כ"ץ בעל "תולדות יעקב יוסף"}}
* {{אנצ דעת|2288}}
שורה 102 ⟵ 76:
[[קטגוריה:ילידי 1710]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1782]]
| |||