|
'''משורר לאומי''' הוא [[משורר]] הנחשב באופן מסורתי ועל פי דעת הציבור כמשורר ש[[שירה|שירתו]] מייצגת את רוח העם, את ה[[זהות לאומית|זהות הלאומית]], האמונות והעקרונות של תרבות [[לאום|לאומית]] מסוימת. המשורר הלאומי כ[[גיבור תרבות]] הוא סמל המתקיים בתודעת הציבור לטווח ארוך, להבדיל ממשוררים שמונו על ידי הממסד ל[[משרה|משרת]] [[משורר חצר]] (כגון משרת [[משורר הקונגרס]] ב[[ארצות הברית]] ו[[משורר החצר של בית המלוכה האנגלי]]).
עידו המלך
ישנן תרבויות בהן כמה כותבים נחשבים משוררים לאומיים. משורר לאומי אינו בהכרח מיוחס ל[[מדינה ריבונית]] או [[חבל ארץ|ארץ]], זאת משום שלאום כמונח תרבותי אינו בהכרח [[שם נרדף]] לארץ (מונח גאוגרפי) או למדינה (מונח פוליטי).
מרבית המשוררים הלאומיים הם דמויות היסטוריות, אם כי כותבים בודדים בני זמננו הפעילים בתרבויות לאומיות צעירות יחסית או [[החייאת שפה|מתחדשות]] נחשבים אף הם "משורר לאומי".
[[חיים נחמן ביאליק]] נחשב המשורר הלאומי העברי, ובזמן קיומה של [[ישראל|מדינת ישראל]] – למשורר הלאומי של ישראל.
בין המשוררים הלאומיים המפורסמים: [[יוהאן וולפגנג פון גתה]] ([[גרמנית]]), [[ויליאם שייקספיר]] ([[אנגליה]]), [[רוברט ברנס]] ([[סקוטלנד]]), [[דנטה אליגיירי]] ([[איטלקיתאיטליה]]), [[אלכסנדר פושקין]] ([[רוסיה]]), {{קישור שפה|אנגלית|Three Bards|שלושת המשוררים הלאומיים של פולין}}: [[אדם מיצקביץ']], [[יוליוש סלובצקי]] ו[[זיגמונט קרשינסקי]] ([[פולין]]), [[מיגל דה סרוואנטס]] ([[ספרדיתספרד]]), [[אלכסנדר דיומא האב]] ([[צרפתיתצרפת]]), [[חריסטו בוטיובבוטב]] ([[בולגריה]]), [[רייניס]] ([[לטביה]]), [[לואיש דה קמואש]] ([[פורטוגזיתפורטוגל]]).
שורשי מושגהמושג המשורר"משורר הלאומילאומי" הם ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], כתוצר של תנועת ה[[רומנטיקה]], שהייתה מהגורמים של התעוררות ה[[לאומיות]] ב[[אירופה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. נקודת המבט של הרומנטיקה שימשה לעיתים להערכה מחדש של משוררים. כך, למשל, שייקספיר לא נחשב בעיני בני תקופתו למשורר העילאי של תקופתו. הוא נכלל בכמה רשימות מזמנו של משוררים מובילים, אך לא נחשב כמי שכתב ברמתם של [[אדמונד ספנסר]] או [[פיליפ סידני]]. אולם במאה ה-18 המבקרים הרומנטיים כ[[סמואל טיילור קולרידג']], העלו את הערצתו של שייקספיר לרמה של עבודת אלילים כמעט, ברוח המיתוס הרומנטי של "היוצר הגאון". הלאומיות הבריטית של אמצע המאה ה-19 ו[[התקופה הוויקטוריאנית]], העלתה את שייקספיר על נס כסמל לגאווה אנגלית, עבור [[האימפריה הבריטית]] כולה.
רבים מהמשוררים הלאומיים הטביעו את חותמם בתקופות מעבר תרבותיות והובילו שינוי תרבותי בעל השפעות עצומות. כך, למשל, מיגל דה סרוואנטס, אשר יצירתו "[[דון קישוט]]" נחשבת ל[[רומן]] המודרני הראשון. השפעתו הייתה כה רבה, שיש המכנים את הספרדית (בספרדית ובצרפתית) "לשונו של סרוואנטס". "[[הקומדיה האלוהית]]" של דנטה אליגיירי היא אחת מיצירות האמנות הגדולות של כל הזמנים והבסיס לשפה האיטלקית המודרנית. אלכסנדר פושקין הוא ממייסדי השירה הרוסית המודרנית, ומהתורמים המרכזיים לפיתוח השפה ה[[רוסית]].
כתביו של ביאליק שיקפו את מעורבתומעורבותו ופעילותו בענייני העם היהודי בתקופתו, והשפיעו עמוקות על הלך הרוחות וחיי הציבור. הוא היה [[ציונות|ציוני]] נלהב, השתתף בשני [[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרסים ציוניים]] והיה ידיד אישי של מנהיגי התקופה. בין השאר כתב שירת תוכחה וביקורת נגד אוזלת ידם של היהודים בגלות (למשל "[[אכן חציר העם]]", "[[בעיר ההרגה]]") ושירת עידוד רעיונית ומעשית לפעילות הציונית (למשל "[[למתנדבים בעם]]", "[[מתי מדבר האחרונים]]"). ביאליק השפיע רבות על התפתחות ה[[תרבות יהודית חילונית|תרבות היהודית המודרנית]] והיה מ[[תחיית הלשון העברית|מחדשי השפה העברית]] -– אף הם רכיבים מהותיים באתוס הציוני. ביאליק הקדיש חלק נכבד מזמנו לענייני הציבור, עד כדי כך שנטבע הביטוי "כל ישראל יש להם חלק בביאליק", ראה בכך חלק מתפקידו ואף גינה אנשי רוח המסתגרים במגדל השן{{הערה|* {{הארץ|שמואל אבנרי|עשרת הדיברות של ח.נ. ביאליק לסופר העברי|1.2798410|18 בדצמבר 2015|מנויים=לא}}}}.
<gallery>
קובץ:Hw-shakespeare.png|ויליאם שייקספיר ב[[דיוקן דרושאוט]]
קובץ:Hayyim Nahman Bialik 1923.jpg|חיים נחמן ביאליק ב-[[1923]]
תמונהקובץ:AleksandrPushkin.jpg|דיוקנו של פושקין. שמן על בד מאת [[ואסילי טרופינין]], [[1827]]
קובץ:Miguel cervantes de saavedra.jpg|מיגל דה סרוואנטס
</gallery>
| 