משורר לאומי – הבדלי גרסאות

'''משורר לאומי''' הוא [[משורר]] הנחשב מסורתיתבאופן ובדעתמסורתי ועל פי דעת הציבור כמשורר ש[[שירה|שירתו]] מייצגת את רוח העם, את ה[[זהות לאומית|זהות הלאומית]], האמונות והעקרונות של תרבות [[לאום|לאומית]] מסוימת. המשורר הלאומי כ[[גיבור תרבות]] הוא סמל המתקיים בתודעת הציבור לטווח ארוך, להבדיל ממשוררים שמונו על ידי הממסד ל[[משרה|משרת]] [[משורר חצר]] (כגון משרת [[משורר הקונגרס]] ב[[ארצות הברית]] ו[[משורר החצר של בית המלוכה האנגלי]]). הקריטריון העיקרי הוא שכולם בוכים ממנו

ישנן תרבויות בהן כמה כותבים נחשבים משוררים לאומיים. משורר לאומי אינו בהכרח מיוחס ל[[מדינה ריבונית]] או [[חבל ארץ|ארץ]], זאת משום שלאום כמונח תרבותי אינו בהכרח [[שם נרדף]] לארץ (מונח גאוגרפי) או למדינה (מונח פוליטי).

מרבית המשוררים הלאומיים הם דמויות היסטוריות, אם כי כותבים בודדים בני זמננו הפעילים בתרבויות לאומיות צעירות יחסית או [[החייאת שפה|מתחדשות]] נחשבים אף הם "משורר לאומי".

[[חיים נחמן ביאליק]] נחשב המשורר הלאומי העברי, ובזמן קיומה של [[ישראל|מדינת ישראל]] – למשורר הלאומי של ישראל.

בין המשוררים הלאומיים המפורסמים: [[יוהאן וולפגנג פון גתה]] ([[גרמנית]]), [[ויליאם שייקספיר]] ([[אנגליה]]), [[רוברט ברנס]] ([[סקוטלנד]]), [[דנטה אליגיירי]] ([[איטלקיתאיטליה]]), [[אלכסנדר פושקין]] ([[רוסיה]]), {{קישור שפה|אנגלית|Three Bards|שלושת המשוררים הלאומיים של פולין}}: [[אדם מיצקביץ']], [[יוליוש סלובצקי]] ו[[זיגמונט קרשינסקי]] ([[פולין]]), [[מיגל דה סרוואנטס]] ([[ספרדיתספרד]]), [[אלכסנדר דיומא האב]] ([[צרפתיתצרפת]]), [[חריסטו בוטיובבוטב]] ([[בולגריה]]), [[רייניס]] ([[לטביה]]), [[לואיש דה קמואש]] ([[פורטוגזיתפורטוגל]]).

שורשי מושגהמושג המשורר"משורר הלאומילאומי" הם ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], כתוצר של תנועת ה[[רומנטיקה]], שהייתה מהגורמים של התעוררות ה[[לאומיות]] ב[[אירופה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. נקודת המבט של הרומנטיקה שימשה לעתיםלעיתים להערכה מחדש של משוררים. כך, למשל, שייקספיר לא נחשב בעיני בני תקופתו למשורר העילאי של תקופתו. הוא נכלל בכמה רשימות מזמנו של משוררים מובילים, אך לא נחשב כמי שכתב ברמתם של [[אדמונד ספנסר]] או [[פיליפ סידני]]. אולם במאה ה-18 המבקרים הרומנטיים כ[[סמואל טיילור קולרידג']], העלו את הערצתו של שייקספיר לרמה של עבודת אלילים כמעט, ברוח המיתוס הרומנטי של "היוצר הגאון". הלאומיות הבריטית של אמצע המאה ה-19 ו[[התקופה הוויקטוריאנית]], העלתה את שייקספיר על נס כסמל לגאווה אנגלית, עבור [[האימפריה הבריטית]] כולה.

רבים מהמשוררים הלאומיים הטביעו את חותמם בתקופות מעבר תרבותיות והובילו שינוי תרבותי בעל השפעות עצומות. כך, למשל, מיגל דה סרוואנטס, אשר יצירתו "[[דון קישוט]]" נחשבת ל[[רומן]] המודרני הראשון. השפעתו הייתה כה רבה, שיש המכנים את הספרדית (בספרדית ובצרפתית) "לשונו של סרוואנטס". "[[הקומדיה האלוהית]]" של דנטה אליגיירי היא אחת מיצירות האמנות הגדולות של כל הזמנים והבסיס לשפה האיטלקית המודרנית. אלכסנדר פושקין הוא ממייסדי השירה הרוסית המודרנית, ומהתורמים המרכזיים לפיתוח השפה ה[[רוסית]]. ביאליק השפיע רבות על ה[[תרבות יהודית חילונית|תרבות היהודית המודרנית]] והיה מ[[תחיית הלשון העברית|מחדשי השפה העברית]].

תמונהקובץ:AleksandrPushkin.jpg|דיוקנו של פושקין. שמן על בד מאת [[ואסילי טרופינין]], [[1827]]

[[קטגוריה:סמלים לאומיים|*]]