מעשר ראשון – הבדלי גרסאות

בספר ב{{תנ"ך|במדבר פרק י"ח, פסוקים כ"א-כ"ד|יח|כא|כד}}, נאמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָהלַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...}}

הפרשה זו ניתנת ללווים, משרתי עבודת הקודש, לאחר שהופרשה התרומה ל[[כהן]],. ושיעורוושיעורה עשירית מכל התוצרת, כל מין בפני עצמו שנאמר: "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה', הוא, קדש לה' ". ועודעוד נאמר: "ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד". וכן: " כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה".

בימי שיבת ציון מגלות בבל קנס [[עזרא הסופר]] את הלוייםה[[לוי (יהדות)|לויים]] עקב אי-השתתפותם בהעלייהב[[עלייה ארצהלארץ ישראל]]. הקנס הייתההיה כי מתנת המעשר יועברתועבר מן הלויים ויותן אל הכהנים.

מהמקורות ב[[תלמוד בבלי]], מובא שהסתמךשעזרא עזראהסופר הסופרהסתמך בהטלת קנסוהקנס על העובדה שגם הכהנים הנהםהם בני שבט לוי ונקראים ככךכך בעשרים וארבעוארבעה מקומות ב[[תנ"ך]]. גם כעשרה דורות אחרי תקופתו של עזרא הסופר נהגו להפריש מתנת מעשר אל הכהן.<ref>{{הערה|1={{בבלי|יבמות|פו|א}}</ref>}}

הלויים נדרשים להרים גם הם מה[[מעשר]]מהמעשר שהם מקבלים חלק לכהן, וחלק זה נקרא "תרומת מעשר": {{הדגשה|וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהוָהה' מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר ... כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם תְּרוּמַת יְהוָהה' מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת-תְּרוּמַת יְהוָהה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן|במדבר יח כה|במדבר יח כה}} המעשר הראשון אמנם ניתן ללויים אך הוא חולין גמור ומותר לכל אדם לאוכלו ברשות בעליו הלוי, אמנם חלק ה"מעשר מן המעשר" נחשב כ"קודש" ונקראת "תרומה" וכל דיני תרומה חלים עליו.

המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות נפרשמופרש רק באופן סמלי (הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -– כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה") ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל אםעם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי [[המוציא מחבירו עליו הראיה]], כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.

יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כללהכלל "המוציא מחבירו עליו הראייה", כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו. {{מקור}}, ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעריציםמעדיפים את הנתינה אל [[כהן מוחזק]] - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססמבוססת יותר מאשר לסתםחזקתו של לוי שאינו כהן{{מקור}}.