שכל ישר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3, \1
 
(28 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=שיקול דעת|אחר=מנשר פוליטי|ראו=[[שכל ישר (ספר)]]}}
ה'''שכל הישרישר''' הואאו מונח'''היגיון המתארבריא''' ('''Common sense''') הוא שיקול [[דעת (מיינד)|דעת]] ו[[קבלת החלטות|החלטה]] המבוססים על תפיסה פשוטה של מצב או עובדות.{{הערה|[https://www.merriam-webster.com/dictionary/common%20sense שכל ישר] הגדרה ב[[מילון ובסטר]]}}
 
השימוש במונח שכל ישר מכוון בעיקר להיבטים הקשורים בפעילות יום-יומית במהלך החיים השוטף. במשך הזמן וכתוצאה מהתפתחות ה[[מדע]] נוצרו פערים בין "השכל הישר" לבין תוצאות [[ניסויים]] או [[תאוריה מדעית|תאוריות מדעיות]]. כך למשל היה נהוג לחשוב על סמך ניסיון יומיומי, כי חפצים כבדים נופלים מהר יותר מגובה, אך תפיסה זו נסתרה בסדרת ניסויים שערך [[גלילאו גליליי]] שהדגים באמצעות הטלת שתי משקולות בעלות גודל שווה ומשקל שונה כי הן מגיעות לארץ באותו זמן.
 
"שכל ישר" או שימוש ב[[היגיון]] או [[רציונליזם]] משמשים מדענים כדי לדון במגוון שאלות רלוונטיות לתחומם{{הערה|החדווא בגילוי דברים, פיינמן}} באמצעות פסילה של תפיסות מוטעות מהעבר, קבלת [[תאוריה מדעית|תאוריות מדעיות]] שעברו אישוש והדגימו כושר ניבוי. מצב כזה עשוי ליצור פער בין [[קונצנזוס מדעי|הקונצנזוס המדעי]] לבין השכל הישר של כאלה שאינם בקיאים בתחום. דוגמה מובהקת לכך היא הקושי של התפיסה וההבנה של תאוריות מדעיות כגון [[תורת היחסות]] או [[מכניקת הקוונטים]]
 
==הגדרה==
ניתן לראות את השכל הישר כשקלול מורכב של הידע והניסיון הצבור של האדם המתבסס עליו, ובהקשר רחב יותר, של זה האמור להיות בשימוש אצל רוב בני האדם. ניתן לראות בשכל ישר כמתאר רמה בסיסית של מידע שימושי וכושר שיפוט והחלטה אשר מאפשר את קיומה של שיגרת חיים נורמלית ובטוחה.
 
מילון קיימברידג' מגדיר שכל ישר כ"הרמה הבסיסית של ידע ושיקול מעשי שנחוצים לכולנו כדי לחיות בצורה סבירה ובטוחה."{{הערה|[https://dictionary.cambridge.org/dictionary/english/common-sense שכל ישר], מילון קיימברדיג'}}
הגדרה מילולית מדויקת של השכל הישר היא בעייתית אך הוא מהווה נושא מרכזי בהגות ה[[פילוסופיה|פילוסופית]] של [[תורת ההכרה]], ופילוסופים רבים עושים בו שימוש ומתייחסים אליו. השכל הישר הוא חלק מקבוצה של מושגים דומים קשים להגדרה מילולית מדויקת אך נמצאים בשימוש נרחב בכל הרבדים של התקשורת האנושית כגון: [[אינטואיציה]], [[אמונה]], [[חוכמת ההמון]], ו[[דעת הקהל]].
 
הגדרה מילולית מדויקת של השכל הישר היא בעייתית אך הוא מהווה נושא מרכזי בהגות ה[[פילוסופיה|פילוסופית]] של [[תורת ההכרה]], ופילוסופים רבים עושים בו שימוש ומתייחסים אליו. השכל הישר הוא חלק מקבוצה של מושגים דומים קשים להגדרה מילולית מדויקת אך נמצאים בשימוש נרחב בכל הרבדים של התקשורת האנושית כגון: [[אינטואיציה]], [[אמונה]], [[חוכמת ההמון]], ו[[דעת הקהל]].
השימוש במונח שכל ישר מכוון בעיקר להיבטים הקשורים בפעילות יום יומית במהלך החיים השוטף ואינו רלוונטי כלל לעולם ה[[מדע]] הטהור אשר לא ניתן להבינו ולתפוס את משמעותו באמצעות כלים של שכל ישר.
 
==השקפות שונות בנושא==
שורה 23 ⟵ 27:
הפילוסוף הנוצרי [[בואתיוס]] התייחס לשכל הישר כאל "רוח משותפת", כלומר חוק אוניברסלי המקובל על הכלל. תפיסה זו הייתה מקובלת גם על הפילוסופים בני [[ימי הביניים]] [[פייר אבלר]] ו[[תומאס מאקווינס]], ואשר על פיה העקרונות עליהם מתבסס השכל הישר הם ברורים לכולם ועקביים עם האמת המוחלטת.
 
במהלך [[ימי הביניים המאוחרים]] (המאות ה-16 עד ה-18) טענו אנשי הזרם הרציונליסטי כי יש באפשרותם של בני האדם להבין את סודות היקום באמצעות השכל הישר שלהם וללא שימוש בתצפיות
מדעיות. [[תומאס הובס]] טען כי בני האדם הקדמונים ניהלו את חייהם כפרטים בודדים אשר נלחמו אחד בשני כל העת. הובס הסתמך על שכלו הישר מבלי לבסס את השערותיו על [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]].
 
===האצ'יסון ויום===
על פי הפילוסופים הבריטים משמעות המושג שכל ישר התפתחה מתוך הפרקטיקה של חיי היום יום ובעיקר בהקשר המוסרי שלהם. השכל הישר אינו בהכרח עיקביעקבי עם הדעות המקובלות בקרב ההמון. [[דייוויד יום|יום]] מדגיש את השפעתם של הניסיון הנצבר וההרגל על השכל הישר.
 
===לוק והאמפיריציסטים===
שורה 35 ⟵ 39:
 
===העידן המודרני===
הפילוסוף [[ג. א. מור|אדוארד מור]] ידוע כתומך העיקרי באסכולת השכל הישר. לטענתו יש חשיבות רבה לשימוש במושג מכיוון שהוא פונה ל[[הגיון]]להיגיון הבריא ומשתמש ב[[שפה]] המדוברת לצורך השפעה. לעומת זאת מבקרי הדוקטרינה של ההגיוןההיגיון הבריא טוענים כי יש בה מרכיב של הכחשה וחוסר התייחסות עניינית לטיעוני הצד השני.
 
פילוסופים מודרניים רואים בהגיוןבהיגיון הבריא ובשכל הישר כסימן להבעת רצון טוב, המראה על נכונות לפעול למען טובת הכלל והאינטרס הציבורי, אשר לעיתים עומד בניגוד לטובת הפרט. ישנם הרואים בקבלת החלטות ציבוריות על פי השכל הישר דרך לחינוך הציבור לפעול כנגד אינטרסים אישיים ולטובת האינטרס הכללי.
 
==ביהדות==
השימוש בשכל הישר ככלי שימושי לצורך קבלת החלטות מופיע גם במקורות היהודיים. ב[[מסכת יבמות]]{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת יבמות דף סב עמוד א}} מופיע תיאור של שלושה אירועים בהם היה מעורב [[משה רבנו]], {{ציטוטון|דתניא: שלשה דברים עשה משה מדעתו, והסכימה דעתו לדעת המקום: פירש מן האשה, ושיבר הלוחות, והוסיף יום אחד.}}, ואשר בהם העדיף לקבל החלטה בסוגיה ספציפית על סמך הגיוןהיגיון בריא ושכל ישר, על פני בקשת הבהרה מאלוהים, וזאת למרותאף על פי שעל פי המסורת הייתה האפשרות לבצע פניה שכזו פתוחה בפניו.
 
הרב [[נחום אליעזר רבינוביץ']] מפרש ומסביר{{הערה|[http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonArticle.aspx?item=3788 שכל ישר בתורה]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} את חשיבות השימוש בשכל הישר ככלי לצורך קבלת החלטות וטוען כי במצב שבו נתקל אדם במקרה שבו אין הוראה מפורשת מן התורה מה לעשות, או כאשר אם יפעל על פי ההוראה עלול לגרום נזק לאחרים, עליו לקחת אחריות אישית, ולאחר בחינת הדברים לקבל החלטה על פי ההגיוןההיגיון והשכל הישר. במובן הרחב יותר, יש ללמוד ולהבין את יחס התורה והפוסקים למצבים שונים ולהבין את דרך הישוםהיישום המעשי שלהם. על כל אחד לפעול באמצעות השכל הישר בקיום התורה.
 
==שיקול דעת==
שורה 48 ⟵ 52:
 
שיקול הדעת מקנה את היכולת לקבל החלטה מושכלת ואחראית אשר תהיה כפופה להנחיות ה[[חוק]], הנהלים וסדרי העבודה המקובלים או המוסכמים, ותשלב אותם ביחד עם השכל הישר, ה[[צדק (מוסר)|צדק]] הטבעי וההגינות הבסיסית.
 
מושג שיקול הדעת הוא מרכזי מאוד במשפט וזאת בהתייחס ל[[שיקול דעת שיפוטי]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=דורון מנשה ,|שם=שיקול דעת עובדתי, חופש הוכחה ותיזות בדבר מקצועיות השפיטה|כתב עת=הפרקליט מג, חוברת א-ב|מו"ל=לשכת עורכי הדין בישראל|מקום הוצאה=לשכת עורכי הדין בישראל , תל אביב|שנת הוצאה=תשנ"ו-1996|עמ=83–127|קישור=https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3023195}}</ref>
 
==לקריאה נוספת==
* Rosenfeld, Sophia (2014). Common Sense: A Political History. [S.l.]: Harvard Univ Press. p. 23. {{ISBN|978-0674284166}}.
van Kessel (1987), "Common Sense between Bacon and Vico: Scepticism in England and Italy", in van Holthoon; Olson (eds.), Common Sense: The Foundations for * Social Science, University Press of America, {{ISBN|9780819165046}}
* Coates, John (1996), The Claims of Common Sense: Moore, Wittgenstein, Keynes and the Social Sciences, Cambridge University Press, {{ISBN|9780521412568}}
* Ledwig, Marion (2007), Common Sense: Its History, Method, and Applicability, Peter Lang, {{ISBN|9780820488844}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007543390305171|שכל ישר}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:פילוסופיה]]