שכל ישר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3, \1 |
||
(35 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=שיקול דעת|אחר=מנשר פוליטי|ראו=[[שכל ישר (ספר)]]}}
'''שכל ישר'''
השימוש במונח שכל ישר מכוון בעיקר להיבטים הקשורים בפעילות יום-יומית במהלך החיים השוטף. במשך הזמן וכתוצאה מהתפתחות ה[[מדע]] נוצרו פערים בין "השכל הישר" לבין תוצאות [[ניסויים]] או [[תאוריה מדעית|תאוריות מדעיות]]. כך למשל היה נהוג לחשוב על סמך ניסיון יומיומי, כי חפצים כבדים נופלים מהר יותר מגובה, אך תפיסה זו נסתרה בסדרת ניסויים שערך [[גלילאו גליליי]] שהדגים באמצעות הטלת שתי משקולות בעלות גודל שווה ומשקל שונה כי הן מגיעות לארץ באותו זמן.
"שכל ישר" או שימוש ב[[היגיון]] או [[רציונליזם]] משמשים מדענים כדי לדון במגוון שאלות רלוונטיות לתחומם{{הערה|החדווא בגילוי דברים, פיינמן}} באמצעות פסילה של תפיסות מוטעות מהעבר, קבלת [[תאוריה מדעית|תאוריות מדעיות]] שעברו אישוש והדגימו כושר ניבוי. מצב כזה עשוי ליצור פער בין [[קונצנזוס מדעי|הקונצנזוס המדעי]] לבין השכל הישר של כאלה שאינם בקיאים בתחום. דוגמה מובהקת לכך היא הקושי של התפיסה וההבנה של תאוריות מדעיות כגון [[תורת היחסות]] או [[מכניקת הקוונטים]]
==הגדרה==
ניתן לראות את השכל הישר כשקלול מורכב של הידע והניסיון הצבור של האדם המתבסס עליו, ובהקשר רחב יותר, של זה האמור להיות בשימוש אצל רוב בני האדם.
מילון קיימברידג' מגדיר שכל ישר כ"הרמה הבסיסית של ידע ושיקול מעשי שנחוצים לכולנו כדי לחיות בצורה סבירה ובטוחה."{{הערה|[https://dictionary.cambridge.org/dictionary/english/common-sense שכל ישר], מילון קיימברדיג'}}
הגדרה מילולית מדויקת של השכל הישר היא בעייתית אך הוא מהווה נושא מרכזי בהגות ה[[פילוסופיה|פילוסופית]] של [[תורת ההכרה]], ופילוסופים רבים עושים בו שימוש ומתייחסים אליו. השכל הישר הוא חלק מקבוצה של מושגים דומים קשים להגדרה מילולית מדויקת אך נמצאים בשימוש נרחב בכל הרבדים של התקשורת האנושית כגון: [[אינטואיציה]], [[אמונה]], [[חוכמת ההמון]], ו[[דעת הקהל]].▼
▲הגדרה מילולית מדויקת של השכל הישר היא בעייתית אך הוא מהווה נושא מרכזי בהגות ה[[פילוסופיה|פילוסופית]] של [[תורת ההכרה]], ופילוסופים רבים עושים בו שימוש ומתייחסים אליו. השכל הישר הוא חלק מקבוצה של מושגים דומים קשים להגדרה מילולית מדויקת אך נמצאים בשימוש נרחב בכל הרבדים של התקשורת האנושית כגון: [[אינטואיציה]], [[אמונה]], [[חוכמת ההמון]], ו[[דעת הקהל]].
==השקפות שונות בנושא==
שורה 14 ⟵ 18:
[[אריסטו]] טוען כי השכל הישר הוא למעשה [[חוש]] פנימי מובנה, אשר אינו קשור לחמשת החושים הפיזיים האחרים, המשמשים לקביעת מהותו של [[חומר]] פיזי. לכן, סוג מסוים של שכל ישר קיים גם אצל [[בעלי חיים]] נחותים מבני האדם אשר באמצעות השימוש במידע הנקלט בחושים הפיזיים שלהם, מפעילים שכל ישר הכולל הסקת מסקנות.
לעומת זאת ההקשר [[רציונליזם|רציונלי]] של שכל ישר קיים רק אצל בני האדם. בניגוד להשקפות מאוחרות יותר, אריסטו מתעלם מהשפעת
===קיקרו===
[[קיקרו]] טוען כי משמעות השכל הישר היא הניסיון, הנוהג, ההשקפה, וה[[מוסר]] המקובלים על הציבור בו הוא נוהג. לדעתו על כל מנהיג להתחשב בשכל הישר של הציבור אם ברצונו להשפיע עליו פעול על פי רצונו.
===ימי הביניים===
הפילוסוף הנוצרי [[בואתיוס]] התייחס לשכל הישר כאל "רוח משותפת", כלומר חוק אוניברסלי המקובל על הכלל. תפיסה זו הייתה מקובלת גם על הפילוסופים בני [[ימי הביניים]] [[פייר אבלר]] ו[[תומאס מאקווינס]], ואשר על פיה העקרונות עליהם מתבסס השכל הישר הם ברורים לכולם ועקביים עם האמת המוחלטת.
במהלך [[ימי הביניים המאוחרים]] (המאות ה-16 עד ה-18) טענו אנשי הזרם הרציונליסטי כי יש באפשרותם של בני האדם להבין את סודות היקום באמצעות השכל הישר שלהם וללא שימוש בתצפיות
מדעיות. [[תומאס הובס]] טען כי בני האדם הקדמונים ניהלו את חייהם כפרטים בודדים אשר נלחמו אחד בשני כל העת. הובס הסתמך על שכלו הישר מבלי לבסס את השערותיו על [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]].
===האצ'יסון ויום===
על פי הפילוסופים הבריטים משמעות המושג שכל ישר התפתחה מתוך הפרקטיקה של חיי היום יום ובעיקר בהקשר המוסרי שלהם. השכל הישר אינו בהכרח
===לוק והאמפיריציסטים===
על פי פרשנותו של [[ג'ון לוק]] אשר נשענה על עבודתו של התאולוג הצרפתי [[ז'אק-בנין בוסואה]] השכל הישר מושפע מן הניסיון ה[[פנומנולוגיה|פנומנולוגי]]. חמשת החושים הפיזיים מעבירים את המידע הנקלט אשר הופך להתרשמות תפיסתית שמשמעותה היא אינטגרציה של המידע המכונה השכל הישר.
על פי הפילוסופים ה[[אמפיריציזם|אמפיריציסטים]], השכל הישר הוא למעשה עיבוד ואיחוד של המידע הנקלט בחושים הפיזיים של בני האדם. האמפריציסט המפורסם ביותר [[פרנסיס בייקון]], טען כי הניסיון להבין את העולם באמצעות השכל הישר נכשל, מכיוון שלאנשים שונים יש שכל ישר שונה ובעיקר מכיוון שהוא מושפע עמוקות מ[[דעות קדומות]] ו[[מסורת]] דתית.
===העידן המודרני===
הפילוסוף [[ג. א. מור|אדוארד מור]] ידוע כתומך העיקרי באסכולת השכל הישר. לטענתו יש חשיבות רבה לשימוש במושג מכיוון שהוא פונה
פילוסופים מודרניים רואים
==ביהדות==
השימוש בשכל הישר ככלי שימושי לצורך קבלת החלטות מופיע גם במקורות היהודיים. ב[[מסכת יבמות]]{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת יבמות דף סב עמוד א}} מופיע תיאור של שלושה אירועים בהם היה מעורב [[משה רבנו]], {{ציטוטון|דתניא: שלשה דברים עשה משה מדעתו, והסכימה דעתו לדעת המקום: פירש מן האשה, ושיבר הלוחות, והוסיף יום אחד.}}, ואשר בהם העדיף לקבל החלטה בסוגיה ספציפית על סמך
הרב [[נחום אליעזר רבינוביץ']] מפרש ומסביר{{הערה|[http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonArticle.aspx?item=3788 שכל ישר בתורה]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} את חשיבות השימוש בשכל הישר ככלי לצורך קבלת החלטות וטוען כי במצב שבו נתקל אדם במקרה שבו אין הוראה מפורשת מן התורה מה לעשות, או כאשר אם יפעל על פי ההוראה עלול לגרום נזק לאחרים, עליו לקחת אחריות אישית, ולאחר בחינת הדברים לקבל החלטה על פי
==שיקול דעת==
שיקול דעת הוא מונח נלווה ומשלים להגדרות השכל הישר, באשר הוא מתאר את כושר השיפוט של אדם בבואו לקבל החלטה בנושא מסוים. שיקול הדעת כרוך בזיקה ישירה, ויוצר התאמה בין מידע המופיע בפני מקבל ההחלטה ובין אופן ישומו בנסיבות הספציפיות.
שיקול הדעת מקנה
מושג שיקול הדעת הוא מרכזי מאוד במשפט וזאת בהתייחס ל[[שיקול דעת שיפוטי]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=דורון מנשה ,|שם=שיקול דעת עובדתי, חופש הוכחה ותיזות בדבר מקצועיות השפיטה|כתב עת=הפרקליט מג, חוברת א-ב|מו"ל=לשכת עורכי הדין בישראל|מקום הוצאה=לשכת עורכי הדין בישראל , תל אביב|שנת הוצאה=תשנ"ו-1996|עמ=83–127|קישור=https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3023195}}</ref>
==קישורים חיצוניים==▼
==לקריאה נוספת==
* Rosenfeld, Sophia (2014). Common Sense: A Political History. [S.l.]: Harvard Univ Press. p. 23. {{ISBN|978-0674284166}}.
van Kessel (1987), "Common Sense between Bacon and Vico: Scepticism in England and Italy", in van Holthoon; Olson (eds.), Common Sense: The Foundations for * Social Science, University Press of America, {{ISBN|9780819165046}}
* Coates, John (1996), The Claims of Common Sense: Moore, Wittgenstein, Keynes and the Social Sciences, Cambridge University Press, {{ISBN|9780521412568}}
* Ledwig, Marion (2007), Common Sense: Its History, Method, and Applicability, Peter Lang, {{ISBN|9780820488844}}
▲==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007543390305171|שכל ישר}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:פילוסופיה]]
[[קטגוריה:מדעים קוגניטיביים]]
|