מהפכת אוקטובר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ בוט החלפות: \1אספ\2, הייתה, \1מיליון, אירוע, \1ניסיו\2\3 |
||
| (26 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1:
[[קובץ:Kustodiev The Bolshevik.jpg|ממוזער|שמאל|250px|"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, [[1920]]]]
'''מהפכת אוקטובר''' (ב[[רוסית]]: '''Октябрьская революция'''), הידועה גם כ'''מהפכה הבולשביקית''', היא [[מהפכה]] שהתחוללה ב[[רוסיה]] בין 24 ל-[[25 באוקטובר]] [[1917]] (על פי [[הלוח היוליאני]] שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; [[6 בנובמבר|6]] – [[7 בנובמבר]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]] הנוכחי). במהפכה זו הפילו ה[[בולשביקים]] בראשות [[ולדימיר איליץ' לנין]] את ממשלת [[אלכסנדר קרנסקי]]. מהפכת אוקטובר הביאה להקמת שלטון [[קומוניסטי]] ב[[ברית המועצות]], שהתקיים עד [[1991]].
מהפכת אוקטובר הייתה השלב השני ב[[המהפכה הרוסית 1917|מהפכה הרוסית של 1917]]. קדמה לה [[מהפכת פברואר]], שבה עבר השלטון מידי הצאר, [[ניקולאי השני]] מ[[בית רומנוב]], אל [[גאורגי לבוב]] שעמד בראש [[המפלגה הדמוקרטית החוקתית|הליברלים]]. כך הגיע לקיצו [[שליטי רוסיה#צארים רוסיים משושלות רוריק וגודונוב|שלטון הצארים]] בן חמש מאות השנים. ביולי 1917 עבר השלטון מלבוב ל[[אלכסנדר קרנסקי]]. שנה אחר כך, ב-[[17 ביולי]] [[1918]], [[רצח משפחת הצאר|הוצאו להורג הצאר ומשפחתו]], כולל חמשת ילדיו שהיו בין הגילים 13 עד 22.
על אף שההשתלטות הבולשביקית זכתה לתמיכה בקרב
==היסטוריה==
ב-[[25 באוקטובר]] [[1917]] (על פי [[הלוח היוליאני]]), הובילה [[מקב"מ|המפלגה הבולשביקית]] בראשות מנהיגה [[לנין]], את המהפכנים הקומוניסטים והסוציאליסטים למרד, כמעט ללא שפיכות דמים, ב[[פטרוגרד]], בירת רוסיה באותה עת, נגד [[ממשלת המעבר הרוסית|הממשלה הזמנית]] החלשה של [[אלכסנדר קרנסקי|קרנסקי]]. מאוחר יותר, ברישומי המהפכה שנכתבו על ידי [[ברית המועצות]], תוארו אירועי אוקטובר כדרמטיים הרבה יותר ממה שהיו באמת. עיקר הכוח הבולשביקי הורכב מיחידות צבא סוררות של חיילים חמושים שהוצבו בערים הגדולות וסירבו להישלח לחזית.<ref
רוב הזמן התנהל המאבק בפטרוגרד ללא שפיכות דמים, כאשר הבולשביקים תפסו את המבנים העיקריים של ה[[ממשלת המעבר הרוסית|ממשלה הזמנית]] עם התנגדות קלה, עד שלבסוף פרצו בהתקפה על [[ארמון החורף]]. סרטים רשמיים של הממשל הסובייטי, שצולמו הרבה לאחר מכן, הציגו הסתערות גדולה על ארמון החורף וקרבות עזים. אך במציאות המורדים הבולשביקים נתקלו בהתנגדות קלה מאוד אם בכלל, ומבחינה מעשית, די היה בכניסתם לבניין כדי להשתלט עליו. ככל הנראה, היו בכל המהלך 2 הרוגים ו-5 פצועים משני הצדדים. הסיבה לכך נובעת מכך שלאור [[פרשת קורנילוב]] איבד קרנסקי את
הקונגרס השני של המועצות הנבחרות התכנס באותו זמן, ומתוך 649 הצירים הנבחרים שבו, 390 היו בולשביקים וקרוב ל-100 השתייכו לאגף השמאלי של [[המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית]], שתמכו גם הם בהפלת ממשלתו של קרנסקי. כשהוכרזה נפילתו של ארמון החורף, הוציא הקונגרס צו שיעביר כוח אל הסובייטים נבחרי הפועלים, החיילים והאיכרים, על מנת לאשר את המהפכה. ההחלטה לא עברה בהסכמה. רבים מהסוציאל-רבולוציונרים האמינו שלנין והבולשביקים תפסו את השלטון בצורה בלתי חוקית ויצאו לפני שהתקבלה ההחלטה. בזמן יציאתם קרא אליהם [[לאון טרוצקי]] בזלזול: "כן, צאו, לכו, עיזבו, אתם נכנסים לפח האשפה של ההיסטוריה". למחרת בחרו הסובייטים את "מועצת ממוני העם" כבסיסה של הממשלה הסובייטית החדשה עד כינוס האספה המכוננת, והעבירה את הצו על השלום (שתבע את יציאתה המיידית של רוסיה מ[[מלחמת העולם הראשונה]]), ואת "הצו על האדמה", שהציע את ביטול רכוש הפרט וחלוקת האדמות מחדש לידי האיכרים.
"הצו על האדמה" אישר את פעולותיהם של האיכרים אשר בכל רחבי רוסיה החזיקו באדמותיהם של ה[[אצולה]] ושל הקולאקים - האיכרים הרוסים העשירים. הבולשביקים ראו עצמם כמייצגים של ברית בין פועלים ואיכרים (ב[[פטיש ומגל|סמל הקומוניסטי]], חיבור של
הצלחת התקוממות אוקטובר הביאה לסיומו את שלב המהפכה שהתעוררה בפברואר ושינתה את
לאחר השתלטותם הבטיחו הבולשביקים לכונון בחירות חופשיות עבור [[האספה המכוננת הרוסית]] ולכבד את תוצאותיהם. הללו אכן קיימו אותם בנובמבר 1917, בהשתתפותם של כ-36 מיליון מצביעים, ש-58% מהם נתנו קולם ל[[המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית|מפלגה הסוציאל-רבולוצינרית]]. בניגוד לס.ר שנשענו על האיכרים, הבולשביקים זכו לתמיכה רחבה במרכזים העירוניים הגדולים, אך אלו העניקו להם רק 9 מיליון קולות, כ-25%. לנין ששיער מראש את חלוקת הכוח במדינה, ושלכן דאג להשתלט על הרשות המבצעת כבר ב-25 באוקטובר, לא כיבד את תוצאות הבחירות. אמנם האספה המכוננת התכנסה ב-5 בינואר 1918, אך תחת אווירה קשה של איומים מצידו של הצבא שלא היסס לירות אל עבר המוני האנשים שנעו בהמוניהם אל עבר בניין האספה המכוננת. כינוס האספה אמנם התקיים ונישאו בו כמה נאומים מכוננים, כולל בעניין היהודים, אך למחרת כבר לא התאפשרה התכנסות נוספת, וניסיונות להתכנס באזור אחר ברוסיה שלא בשליטה בולשביקית, עלה בתוהו, כתוצאה מסירובם של מתנגדי המהפכה ('הלבנים') לאפשר לכוחות שייצגו את הכרעת הבוחרים להתכנס. הייתה זו "סולידריות בין הבולשביקים לכוחות של הקונטרה-רבולוציה" כפי שהגדיר זאת יוסף קרוק, מי שהיה עד לאירועים ופעיל סוציאליסטי בעצמו. על [[ויקטור צ'רנוב]], יו"ר הראשון של האספה המכוננת, נגזר גזר דין מוות, אך הוא הצליח להמלט מרוסיה ובכך בא הקץ על האספה המכוננת.<ref>יוסף קרוק, תחת דגלן של שלוש מהפכות - כרך ב', תל אביב, מחברות לספרות, 1970, עמ' 322-316.</ref> מרגע זה הלכה למעשה הפך שלטונם לדיקטטורה חד מפלגתית, ובהמשך הוצאו כלל המפלגות האחרות מחוץ לחוק, מה שמיסד דיקטטורה זו באופן פורמלי.<ref>{{צ-ספר|שם=Captives of Revolution: The Socialist Revolutionaries and the Bolshevik Dictatorship, 1918–1923|קישור=https://books.google.co.il/books?id=5ueUEE8jVRsC&redir_esc=y|מו"ל=University of Pittsburgh Pre|שנת הוצאה=2011-04|ISBN=978-0-8229-7779-7|מחבר=Scott Baldwin Smith|שפה=en}}</ref>
==הממשל החדש==
בעקבות הפלת [[ממשלת המעבר הרוסית]], ובהתאם להחלטת הוועידה של הסובייטים, הוקמה ממשלה חדשה בראשות [[ולדימיר לנין]]. הממשלה כונתה "[[סובנארקום|מועצת הקומיסרים העממיים]]", וכל חבר בה היה "קומיסר עממי". הממשלה החדשה שהורכבה ב-[[8 בנובמבר]] [[1917]] כללה:
* יושב ראש - ולדימיר לנין
* קומיסר לענייני פנים - [[אלכסיי ריקוב]]
שורה 51 ⟵ 50:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Russian Revolution of 1917}}
* [[אלי שאלתיאל]], [[מיכאל קונפינו]], '''[
* {{וואלה!|
* {{בריטניקה}}
*{{מרחב}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:ברית המועצות: היסטוריה]]
| |||