מחנה עבודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
עמית אבידן (שיחה | תרומות) מ הוספת קטגוריה:תשתיות בשואה באמצעות HotCat |
||
| (34 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1:
{{פירוש נוסף
| נוכחי = מחנות עבודה של הנאצים
| אחר = מחנות העבודה ברוסיה הסובייטית
| ראו = [[גולאג]]
}}
{{אין לבלבל עם|בית עבודה}}
[[קובץ:Buchenwald-J-Rouard-01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחנה העבודה ב[[בוכנוואלד]]]]
'''מחנה עבודה''' (
מחנות עבודה שימשו את [[גרמניה הנאצית]] ובעלות בריתה במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] בתקופת [[השואה]] במחנות נכלאו [[יהודים]], [[צוענים]], מתנגדי המשטר, הומוסקסואלים ושבויי מלחמה. מבין כל אלה זכו היהודים ליחס הנוקשה ביותר. היהודים היוו את רובו הגדול של ציבור האסירים במחנות, אשר נבנו בכל רחבי אירופה. היהודים גם חוו יחס המשפיל וגרוע ביותר. הם הובאו למחנות העבודה כאחד השלבים לפני חיסולם, והועבדו שם בעבודות פרך קשות מבוקר עד ערב, בתנאים של רעב, מחלות, דחיסות וזוהמה.▼
== מחנה עבודה שליבן בגרמניה ==
במסגרת רדיפות היהודים החלו עבודות הכפייה כבר ב-[[1939]]. לצורך זה הוצא צו, אשר יושם עד מהרה על גברים יהודים מגיל 12 עד 60 שנה. המניעים להחלטה על בניית מחנות עבודה ליהודים היו רבים ושונים. עבודת הכפייה היהודית הייתה חלק משלל המלחמה. היהודים היו אמורים להיות מנוצלים בצורה מקסימלית עד למיצוי יכולתם.▼
▲במחנות נכלאו [[יהודים]], [[צוענים]],
▲במסגרת רדיפות היהודים החלו עבודות הכפייה כבר ב-[[1939]]. לצורך זה הוצא צו, אשר יושם עד מהרה על גברים יהודים מגיל 12 עד 60 שנה. בשנים [[1940]]–[[1941]] הוקמו בחלק המערבי של [[פולין]] מחנות עבודה סגורים ליהודים. במחנות שהוקמו בגבול הסובייטי הועסקו היהודים בעבודות ביצורים כהכנה לפלישה הגרמנית המתוכננת לברית המועצות. בד בבד הוקמו מחנות עבודה מחוז ושרה ואזור [[פוזנן|פוזן]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=מחנות הריכוז הנאציים. מבנה ומגמות. דמות האסיר. היהודים במחנות.|מו"ל=יד ושם|שנת הוצאה=1980|עמ=96|פרק=סוגי המחנות, אופיים וחלקם ב"פתרון הסופי" של שאלת היהודים - אהרן וייס}}}}. המניעים להחלטה על בניית מחנות עבודה ליהודים היו רבים ושונים. עבודת הכפייה היהודית הייתה חלק משלל המלחמה. היהודים היו אמורים להיות מנוצלים בצורה מקסימלית עד למיצוי יכולתם.
האסירים היו בדרך כלל גברים יהודים בגילים שבין 15 ל-45. עד תחילת [[1942]] הם גויסו בעיקר באמצעות מועצות היהודים (ה[[יודנראט]]), אך גם בפשיטות של המשטרה. מקיץ 1942 עברו האסירים סלקציה במהלך פינוי ה[[גטאות]], והם היו היחידים ששרדו את אקציות הרצח האלה. נשים יהודיות היו מיעוט במחנות. הן עבדו לרוב בייצור או בתיקון מדים והוחזקו בנפרד מהגברים. נשים מעטות בלבד עבדו כטבחיות וכובסות. לילדים או תינוקות לא היה למעשה כל סיכוי לשרוד במחנות עבודת הכפייה. כאשר הבחינו בהם, בדרך כלל רצחו אותם. רק במקרים בודדים, יוצאים מן הכלל, סבלה הנהלת המחנה את נוכחותם של ילדים, כפי שהיה עד מרץ [[1944]] בסקרז'יסקו-קאמיינה. במחנות הגדולים חיו לצד רוב האסירים היהודים גם לא-יהודים:— פולנים, אוקראינים וצוענים. אלה היו כפופים למשטר פחות נוקשה מהיהודים, ולעתים קרובות גם שוחררו.▼
▲האסירים היו בדרך כלל גברים יהודים בגילים שבין 15 ל-45. עד תחילת [[1942]] הם גויסו בעיקר באמצעות מועצות היהודים (ה[[יודנראט]]), אך גם בפשיטות של המשטרה. מקיץ 1942 עברו האסירים [[סלקציה]] במהלך פינוי ה[[גטאות]], והם היו היחידים ששרדו את אקציות הרצח האלה. נשים יהודיות היו מיעוט במחנות. הן עבדו לרוב בייצור או בתיקון מדים והוחזקו בנפרד מהגברים. נשים מעטות בלבד עבדו כטבחיות
חלק ממחנות הריכוז ומחנות ההשמדה שימשו גם כמחנות עבודה. מחנה ההשמדה [[אושוויץ]], לדוגמה, הוקם במקור כמחנה עבודה לשבויים והוסב למחנה השמדה מאוחר יותר. בשער כניסתו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת" והוא כלל שלושה אגפים, כאשר [[אושוויץ]] III שימש כמחנה עבודה.▼
▲חלק [[מחנה ריכוז|ממחנות הריכוז]] [[מחנה השמדה|ומחנות ההשמדה]] שימשו גם כמחנות עבודה. מחנה ההשמדה [[אושוויץ]], לדוגמה, הוקם במקור כמחנה עבודה לשבויים והוסב למחנה השמדה מאוחר יותר. בשער כניסתו התנוססה הכתובת "[[העבודה משחררת]]" והוא כלל שלושה אגפים, כאשר
מחנות העבודה לא היו רק נחלתם של מחנות הריכוז וההשמדה, אלא גם של [[חברה (תאגיד)|חברות]] פרטיות אשר שיתפו פעולה עם הנאצים. פיקוד החימוש קבע את עניין העברת עובדי הכפייה היהודים אל החברות, ובהתאם לכך גם למחנות שהיו בניהול ה[[אס אס]]. חברות גדולות לא מעטות ניהלו עסקים עם ה[[גנרלגוברנמן]]. לדוגמה שטייר-דיימלר-פוש (Steyr-Dimler-Puch) או [[סימנס (חברה)|סימנס]] (Siemens) במחוז [[קרקוב]]. דוגמה מוכרת יותר היא מפעלו של [[אוסקר שינדלר]] ב[[קרקוב]].▼
▲מחנות העבודה לא היו רק נחלתם של מחנות הריכוז וההשמדה, אלא גם של [[חברה (תאגיד)|חברות]] פרטיות אשר שיתפו פעולה עם הנאצים. פיקוד החימוש קבע את עניין העברת עובדי הכפייה היהודים אל החברות, ובהתאם לכך גם למחנות שהיו בניהול ה[[אס אס]]. חברות גדולות לא מעטות ניהלו עסקים עם ה[[גנרלגוברנמן]]. לדוגמה שטייר-דיימלר-פוש (Steyr-Dimler-Puch) או [[סימנס (חברה)|סימנס]] (Siemens) במחוז [[קרקוב]].
למעשה מחנות העבודה היו ניצול ציני של האסירים שנתפסו על ידי הנאצים כ"אוכלוסיות אותם יש להכחיד", רובם הגדול של האסירים יועדו להשמדה מאוחר יותר ב[[מחנה השמדה|מחנות המוות]]. הגרמנים ניצלו את כוח הידיים העובדות, בעת מלחמה, וגם חסכו באמצעי ההרג בשל אחוז התמותה הגבוה במחנות העבודה.
שורה 25 ⟵ 28:
עם ראשית "[[הפתרון הסופי]]" עלתה גם האפשרות של "השמדה באמצעות עבודה". רעיון זה עלה שוב ושוב בתכיפות גבוהה. ואכן, מפקד ה[[אס אס]] ב[[לבוב]], קצמן, הוציא הוראה שכל היהודים שאינם עובדים כהלכה והחולים במחנות יוצאו להורג. עיקרון זה בא לידי ביטוי בצורה שונה גם ב"פרוטוקול" של [[ועידת ואנזה]], אולם כבר בקיץ 1942 נעשו ניסיונות לשפר את מצב האספקה הגרוע במחנות על מנת לשמר, לפחות לטווח קצר, את כוח העבודה של האסירים.
המחנות נפתחו בעקבות הגעת כוחות הצבא של [[בעלות הברית]]
==ראו גם==
* [[מחנות משנה (השואה)]]
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=מחנה עבודה}}
*
* [[דיטר פוהל]], [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%202029.pdf '''מחנות עבודות הכפייה ליהודים בגנרלגוברנמן'''], באתר [[יד ושם]]
* שמואל ספקטור, [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%203361.pdf '''מחנות עבודה ליהודים באוקראינה הכבושה בידי הנאצים'''], באתר [[יד ושם]]
* [http://www.ushmm.org/research/center/encyclopedia/ אתר האנציקלופדיה] ([[האנציקלופדיה של המחנות והגטאות]] בהוצאת [[מוזיאון השואה האמריקני]]).
* [https://www.youtube.com/watch?v=H-8GdNbPHGw הרצאתה של בלה גוטרמן] "מחנות עבודה ומחנות ריכוז - חיים מיום ליום", בערוץ היוטיוב של יד ושם
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{השואה|שואה}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:מחנות עבודה|*]]
[[קטגוריה:
[[קטגוריה:טרמינולוגיה של מחנות ריכוז]]
[[קטגוריה:תשתיות בשואה]]
| |||