שימוש חכמים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
 
(37 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1:
'''שימוש חכמים''' (או בקצרה '''שימוש''') הוא ביטוי המציין מעין [[חניכה]] בלימוד [[תורה]] ונמנה בפרק ב[[פרק קניין תורה]] בין [[ארבעים ושמונה קנייני תורה|ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם <ref>]]{{הערה|1=כך מובא ג"כ בתנא דבי אליהו זוטא פרשה ח</ref>}}. כיום נהוג לעשות "שימוש" לפני קבלת [[היתר הוראה]].
 
ב[[תלמוד הבבלי]] <ref>[[מסכת {{הערה|{{בבלי|ברכות]] [http://pshita.cet.ac.il/sheet.aspx?SheetID=92 דף |מז עמוד |ב]}}; [[מסכת {{בבלי|סוטה]] דף |כב ע"|ב}}; [[מסכת {{בבלי|חולין]] דף |מד ע"|ב</ref>}}}} מופיע המונח "שימוש תלמידי חכמים" כשלב הכרחי על מנת להעשות ל[[תלמיד חכם]] או [[רב]]. דבר זה מופיע ב[[מדרש]]י [[חז"ל]] הרבה מאוד<ref>ויקרא{{הערה|{{מדרש רבה, פרשה |ויקרא|ג אות |ז}}; אליה רבה פרשה ז, יח כג, ועוד; [[מדרש לקח טוב|לקח טוב - פסיקתא זוטרתא]], לחומש [[ל{{תנ"ך|שמות]] פרק |יח פסוק |יב}}, וכן לחומש [[במדבר]], [[פרשת בהעלותך]], דף קב ע"ב; ועוד</ref>}}. ב[[תלמוד ירושלמי]] <ref>{{הערה|{{ירושלמי|נזיר פ"|ז ה"|א</ref>}}; וכן ב[[מסכת דרך ארץ זוטא]], [[S:דרך ארץ זוטא ח|ח]]}} אומר [[רבי עקיבא]] שמי שלא שימש תלמידי חכמים חייב מיתה, ומסופר שם איך הוא בעצמו שימש תלמידי חכמים. ה[[גמרא]] <ref>{{הערה|{{בבלי|ברכות |ז' ע"|ב</ref>}}}} מוסיפה ששלב זה, "שימוש תלמידי חכמים", הוא חשוב יותר מלימוד תורה.
 
שימוש תלמידי חכמים יוצר '''רצף היסטורי''' מ[[מתן תורה]] ואילך, בו כל [[תלמיד]] לומד מ[[רב]]ו באופן עקבי ובתקופה ממושכת ככל הניתן, ומחויב ל[[מסורת (יהדות)|מסורת]] של העברת התורה. בדרך זו נמנעים שיבושים בהעברת התורה. ואכן במקום של שיבוש ב[[מסורת]] הבנת ה[[תורה]] אומרים החכמים שהדבר נגרם בשל כאלו ש"לא שמשו כל צורכם" <ref>[[תלמוד {{הערה|{{בבלי]], [[מסכת |סוטה]] דף |מז ע"|ב}}, [[{{בבלי|סנהדרין]] דף |פח ע"|ב}}; [[תלמוד {{ירושלמי]], |חגיגה פ"|ב ה"|ב}}, דף עז טור ד; אגרת רב [[רב שרירא גאון]], כיצד נכתבה ה[[משנה]] אות ז וכא; ועוד</ref>}}.
 
==הגדרתו==
למונח '''שימוש תלמידי חכמים''' ישנם שני מובנים שונים:
*לימוד ה[[גמרא]], כלומר: איסוף של חכמים העוסקים בהבנת טעמי ה[[משנה]] ומקורותיה, מתרצים סתירות בין משניות שונות <ref>{{הערה|1=עולה מריכוז דברי [[רש"י]] בכמה מקומות, ובהם: [[מסכת ברכות]] [http://pshita.cet.ac.il/sheet.aspx?SheetID=92 דף מז עמוד ב], [[מסכת שבת]] דף יג ע"ב, יומא דף פו ע"ב, [[מגילה]] דף כח ע"ב, חגיגה דף י ע"א, סוטה דף כב ע"א, בבא מציעא דף לג ע"ב, חולין דף מד ע"ב</ref>{{קישור שבור|27.5.2021}}}}.
*עזרה מעשית לחכם, כדברי הגמרא <ref>{{הערה|1=ברכות ז ע"ב</ref>}} הקוראת "שימושה של תורה" ליציקת מים על הידיים של ה[[רב]].
*לאחר לימוד הוראה, ולפני שמתמנים ל[[מורה הוראה]] נהוג לשהות סמוך לרב פוסק וללמוד את פסיקותיו, ואת הפרקטיקה המעשית בפסיקת ההלכה, וזאת לפני קבלת תעודת "יורה יורה". דבר זה מכונה "שימוש".
 
== גדול שימושה מלימודה ==
*עזרה מעשית לחכם, כדברי הגמרא <ref>ברכות ז ע"ב</ref> הקוראת "שימושה של תורה" ליציקת מים על הידיים של ה[[רב]].
'''שימוש תלמידי חכמים''' הוא האופן הרצוי והנכון ללמוד תורה ולהחכים. יכולת הלימוד וההפנמה, כאשר חיים במחיצת [[תלמיד חכם]] ומספקים את צרכיו, היא כה גבוהה, עד כי אמרו [[חז"ל]]: "גדולה שימושה של תורה יותר מלמודה" כלומר עדיף לימוד מתוך מעשיהם של חכמים, על פני לימוד מפיהם.
 
=== מקור הכלל 'גדול שימושה מלימודה' ===
== הערות שוליים ==
 
<references />
[[מלכי יהודה וישראל]], יצאו ל[[מלחמה]] כנגד [[מואב|המואבים]] ומצאו את עצמם ואת [[לוחם|לוחמיהם]] ללא [[מים]], וחיפשו ממי לבקש עצה. "וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט, הַאֵין פֹּה נָבִיא לַה', וְנִדְרְשָׁה אֶת-ה', מֵאוֹתוֹ" מציע אחד העבדים לפנות ל[[אלישע|אלישע הנביא]] "וַיַּעַן אֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר, פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט, אֲשֶׁר-יָצַק מַיִם עַל-יְדֵי אֵלִיָּהוּ"{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|ג|יא}},}}. מכאן למד [[רבי שמעון בר יוחאי]] את הכלל "'''גדול שימושה'''". שכן למרות שאלישע היה תלמידו של [[אליהו]], הפסוק מדגיש את דווקא העובדה שאלישע שימש את אליהו, ולא את העובדה ש[[תלמיד|למד]] ממנו{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת ברכות]], דף ז', עמוד ב'}}.
[[קטגוריה:דרכי לימוד בתלמוד]]
 
[[רבי מאיר]] מחדד את החובה לשמש תלמידי חכמים וכך מספר התלמוד: "תניא אחרים{{הערה|כל מקום ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] שנאמר בו "אחרים" הכוונה לרבי מאיר.}} אומרים אפילו קרא ושנה (למד ושינן) ולא שימש תלמידי חכמים, הרי זה [[עם הארץ]]"{{הערה|בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ז, עמוד ב'.}}.
 
=== ההיגיון שמאחורי הכלל ===
 
ההיגיון שעומד מאחורי הכלל שקבעו חכמים, הוא שבעוד לימוד בבית המדרש הוא לימוד עיוני בלבד, לימוד תוך כדי שימוש, הוא לימוד מעשי. כסיפורו של [[רבי עקיבא]], המתאר כיצד התחיל לשמש תלמידי חכמים: "פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי [[מת מצווה]], וניטפלתי בו כארבעת [[רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#מיל|מיל]] עד שהבאתיו למקום הקברות וקברתיו" (נשאתיו על כתפי מרחק רב עד ל[[בית קברות|בית הקברות]]) "וכשבאתי אצל רבי [[אליעזר בן הורקנוס|אליעזר]] ואצל רבי [[רבי יהושע בן חנניה|יהושע]], אמרתי להם את הדבר, אמרו לי על כל פסיעה ופסיעה שהיית פוסע, מעלין עליך, כאילו [[רצח|שפכת דמים]] (מתייחסים אליך כאילו בכל פסיעה ביצעת רצח נוסף). באותה שעה לא זזתי מלשמש חכמים"{{הערה|{{ירושלמי|נזיר|ז|א}}}}.
 
רבי עקיבא הבין עד כמה חשוב ללמוד את פרטי ההלכות, ולכן הצטרף מאז לשימוש. אפשר להסביר גם שרבי אליעזר ורבי יהושע, התכוונו ללמד את רבי עקיבא את ההלכה הקובעת שמת מצווה, יש לקבור במקום בו מצאו אותו, ואסור לטלטל אותו. רבי עקיבא יכל ללמוד הלכה זאת ב[[בית מדרש|בית המדרש]], אבל במקרה המסופר, הוא למד זאת באופן מעשי, בכך שראה את תגובתם הקשה של רבותיו, על כך שטלטל את המת, והחליט כי זאת הדרך בה עליו להמשיך ללכת, כדי להפוך לתלמיד חכם בעצמו.{{מקור}}
 
== קישורים חיצוניים ==
*[httphttps://www.orvishua.org.ilnet/hebfiles/files/artarticles/harav-hananel/1080768939.pdf שימוש תלמידי חכמים] - הרב חננאל זייני מתוך אתר [[ישיבת אור וישועה]].
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:דרכי לימוד בתלמודהתלמוד]]
*[http://www.orvishua.org.il/heb/files/art/1080768939.pdf שימוש תלמידי חכמים] - הרב חננאל זייני מתוך אתר [[ישיבת אור וישועה]].
[[קטגוריה:מונחים תלמודיים]]
[[קטגוריה:מצוות תלמוד תורה]]