שימוש חכמים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
נעבעך אפיקורס (שיחה | תרומות) מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:תלמוד תורה ל קטגוריה:מצוות תלמוד תורה שימוש בCat-a-lot |
||
| (45 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1:
'''שימוש חכמים''' (או בקצרה '''שימוש''') הוא ביטוי המציין מעין [[חניכה]] בלימוד [[תורה]] ונמנה
ב[[תלמוד הבבלי]]
שימוש תלמידי חכמים יוצר '''רצף היסטורי''' מ[[מתן תורה]] ואילך, בו כל [[תלמיד]] לומד מ[[רב]]ו באופן עקבי ובתקופה ממושכת ככל הניתן, ומחויב ל[[מסורת (יהדות)|מסורת]] של העברת התורה. בדרך זו נמנעים שיבושים בהעברת התורה. ואכן במקום של שיבוש ב[[מסורת]] הבנת ה[[תורה]] אומרים החכמים שהדבר נגרם בשל כאלו ש"לא שמשו כל צורכם"
▲שימוש תלמידי חכמים יוצר '''רצף היסטורי''' מ[[מתן תורה]] ואילך, בו כל [[תלמיד]] לומד מ[[רב]]ו, ומחויב ל[[מסורת]] של העברת התורה. בדרך זו נמנעים שיבושים בהעברת התורה. ואכן במקום של שיבוש ב[[מסורת]] הבנת ה[[תורה]] אומרים החכמים שהדבר נגרם בשל כאלו ש"לא שמשו כל צורכם" ([[תלמוד בבלי]], [[מסכת סוטה]] דף מז ע"ב, [[סנהדרין]] דף פח ע"ב; [[תלמוד ירושלמי]], חגיגה פ"ב ה"ב, דף עז טור ד; אגרת רב [[שרירא גאון]], כיצד נכתבה ה[[משנה]] אות ז וכא; ועוד).
*לימוד ה[[גמרא]], כלומר: איסוף של חכמים העוסקים בהבנת טעמי ה[[משנה]] ומקורותיה, מתרצים סתירות בין משניות שונות
*עזרה מעשית לחכם, כדברי
*לאחר לימוד הוראה, ולפני שמתמנים ל[[מורה הוראה]] נהוג לשהות סמוך לרב פוסק וללמוד את פסיקותיו, ואת הפרקטיקה המעשית בפסיקת ההלכה, וזאת לפני קבלת תעודת "יורה יורה". דבר זה מכונה "שימוש".
== גדול שימושה מלימודה ==
▲==הגדרתו:==
'''שימוש תלמידי חכמים''' הוא האופן הרצוי והנכון ללמוד תורה ולהחכים. יכולת הלימוד וההפנמה, כאשר חיים במחיצת [[תלמיד חכם]] ומספקים את צרכיו, היא כה גבוהה, עד כי אמרו [[חז"ל]]: "גדולה שימושה של תורה יותר מלמודה" כלומר עדיף לימוד מתוך מעשיהם של חכמים, על פני לימוד מפיהם.
▲למונח '''שימוש תלמידי חכמים''' ישנם שני מובנים:
▲*לימוד ה[[גמרא]], כלומר: איסוף של חכמים העוסקים בהבנת טעמי ה[[משנה]] ומקורותיה, מתרצים סתירות בין משניות שונות. (עולה מריכוז דברי [[רש"י]] בכמה מקומות, ובהם: [[מסכת ברכות]] דף מז ע"ב, [[מסכת שבת]] דף יג ע"ב, יומא דף פו ע"ב, [[מגילה]] דף כח ע"ב, חגיגה דף י ע"א, [[סוטה]] דף כב ע"א, בבא מציעא דף לג ע"ב, חולין דף מד ע"ב).
=== מקור הכלל 'גדול שימושה מלימודה' ===
▲*עזרה מעשית לחכם, כדברי ה[[גמרא]] (ברכות ז:) הקוראת "שימושה של תורה" ליציקת מים על הידיים של ה[[רב]].
[[מלכי יהודה וישראל]], יצאו ל[[מלחמה]] כנגד [[מואב|המואבים]] ומצאו את עצמם ואת [[לוחם|לוחמיהם]] ללא [[מים]], וחיפשו ממי לבקש עצה. "וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט, הַאֵין פֹּה נָבִיא לַה', וְנִדְרְשָׁה אֶת-ה', מֵאוֹתוֹ" מציע אחד העבדים לפנות ל[[אלישע|אלישע הנביא]] "וַיַּעַן אֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר, פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט, אֲשֶׁר-יָצַק מַיִם עַל-יְדֵי אֵלִיָּהוּ"{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|ג|יא}},}}. מכאן למד [[רבי שמעון בר יוחאי]] את הכלל "'''גדול שימושה'''". שכן למרות שאלישע היה תלמידו של [[אליהו]], הפסוק מדגיש את דווקא העובדה שאלישע שימש את אליהו, ולא את העובדה ש[[תלמיד|למד]] ממנו{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת ברכות]], דף ז', עמוד ב'}}.
[[קטגוריה:דרכי לימוד בתלמוד]]▼
[[רבי מאיר]] מחדד את החובה לשמש תלמידי חכמים וכך מספר התלמוד: "תניא אחרים{{הערה|כל מקום ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] שנאמר בו "אחרים" הכוונה לרבי מאיר.}} אומרים אפילו קרא ושנה (למד ושינן) ולא שימש תלמידי חכמים, הרי זה [[עם הארץ]]"{{הערה|בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ז, עמוד ב'.}}.
=== ההיגיון שמאחורי הכלל ===
ההיגיון שעומד מאחורי הכלל שקבעו חכמים, הוא שבעוד לימוד בבית המדרש הוא לימוד עיוני בלבד, לימוד תוך כדי שימוש, הוא לימוד מעשי. כסיפורו של [[רבי עקיבא]], המתאר כיצד התחיל לשמש תלמידי חכמים: "פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי [[מת מצווה]], וניטפלתי בו כארבעת [[רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#מיל|מיל]] עד שהבאתיו למקום הקברות וקברתיו" (נשאתיו על כתפי מרחק רב עד ל[[בית קברות|בית הקברות]]) "וכשבאתי אצל רבי [[אליעזר בן הורקנוס|אליעזר]] ואצל רבי [[רבי יהושע בן חנניה|יהושע]], אמרתי להם את הדבר, אמרו לי על כל פסיעה ופסיעה שהיית פוסע, מעלין עליך, כאילו [[רצח|שפכת דמים]] (מתייחסים אליך כאילו בכל פסיעה ביצעת רצח נוסף). באותה שעה לא זזתי מלשמש חכמים"{{הערה|{{ירושלמי|נזיר|ז|א}}}}.
רבי עקיבא הבין עד כמה חשוב ללמוד את פרטי ההלכות, ולכן הצטרף מאז לשימוש. אפשר להסביר גם שרבי אליעזר ורבי יהושע, התכוונו ללמד את רבי עקיבא את ההלכה הקובעת שמת מצווה, יש לקבור במקום בו מצאו אותו, ואסור לטלטל אותו. רבי עקיבא יכל ללמוד הלכה זאת ב[[בית מדרש|בית המדרש]], אבל במקרה המסופר, הוא למד זאת באופן מעשי, בכך שראה את תגובתם הקשה של רבותיו, על כך שטלטל את המת, והחליט כי זאת הדרך בה עליו להמשיך ללכת, כדי להפוך לתלמיד חכם בעצמו.{{מקור}}
== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.orvishua.net/files/files/articles/harav-hananel/1080768939.pdf שימוש תלמידי חכמים] - הרב חננאל זייני מתוך אתר [[ישיבת אור וישועה]].
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מונחים תלמודיים]]
[[קטגוריה:מצוות תלמוד תורה]]
| |||