אלה (עץ) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר בפרק קישורים חיצוניים; סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
Sunoftomorrow (שיחה | תרומות) הפניה לערך מורחב |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 17:
}}
[[קובץ:PistacioveraByAviv.jpg|200px|ממוזער|עץ אלה עתיק]]
'''אֵלָה''' ([[שם מדעי]]: ''Pistacia'') הוא סוג [[עץ]] במשפחת ה[[אלתיים]], שכמה מ[[מין (טקסונומיה)|מיניו]] נפוצים ב[[ארץ ישראל]] בצורת [[שיח]]. לחלק מהמינים [[פרי|פירות]] טובים למאכל.
מינים שונים של [[כנימות]] נטפלים למינים שונים של אלה, והם מכונים [[כנימות האלה]]. כנימות אלה יוצרות [[עפץ|עפצים]] בעלי צורות שונות, המשתנים ממין אחד של כנימה למשנהו.
שורה 26:
*[[אלת טרבינת]] (''Pistacia terebinthus'', נפוצה באזור ה[[חורש ים תיכוני|ים-תיכוני]] המערבי)
*[[אלה ארצישראלית]] (''Pistacia palaestina'', נפוצה באזור הים-תיכוני של ישראל). יש הרואים בה [[תת-מין]] של אלת טרבינת.
*[[אלת המסטיק]] (''Pistacia lentiscus'', נפוצה באזור הים-תיכוני של ישראל, השרף המופק מתוך הגזע של זן זה נקרא "[[מסטיקא]]"
*[[אלת הכלאיים]]
== מקור השם ==
מקור שם העץ אלה, כמו גם שם העץ [[אלון]] (ואף "אילן" המופיע ב[[לשון חז"ל]]{{הערה|{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|עגבנייה|2018/12/17}}}}), במילה "אל", בהקשר של עץ מקודש לאלים; המילה "אלה" (או "אלת" בסיומת ת' נקבית) שימשה ב[[אוגרית]] כשם נרדף ל[[אשרה (אלה)|אשרה]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Joan E. Taylor|שם=The Asherah, the Menorah and the Sacred Tree|כתב עת=Journal for the Study of the Old Testament|כרך=20|שנת הוצאה=1995-06|עמ=40|doi=10.1177/030908929502006602|קישור=http://journals.sagepub.com/doi/10.1177/030908929502006602}}</ref> השם "אלה" מופיע ב[[תנ"ך]] פעמים רבות, ויש המזהים את ה"בטנים" שהוזכרו ברשימת "[[זמרת הארץ]]" (בראשית מג יא) כפירות האלה האטלנטית, בין היתר בשל השתמרות שם העץ בערבית כ'בטם'.
== חשיבות בימי קדם ==
לעיתים קרובות נזכרים ה[[אלון]] והאלה יחד בתנ"ך, למשל "עַל־רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל־הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ..." (הושע פרק ד פסוק יג). [[הושע בן בארי|הושע]] מתאר את החטאים הפולחניים של העם שנעשו תחת עצי האלון, הלבנה והאלה ומאשים אותם בעבודה לאלוהים אחרים, ואכן, יחד עם המילה "אילן" המאוחרת בהרבה, השורש המשותף להם הוא "אל" המרמז על החשיבות הפולחנית של העצים בימי קדם.
=== אזכורים בתנ"ך ===
האלה מופיעה פעמים רבות בתנ"ך, להלן מקצת מהאזכורים:
יעקב – "וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם־שְׁכֶם" בראשית פרק ל"ה פסוק ד
גדעון בן יואש – "וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְהוָה, וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה, אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ, אֲבִי הָעֶזְרִי..." שופטים פרק ו' פסוק י"א
שאול המלך – "וַיָּקוּמוּ, כָּל-אִישׁ חַיִל, וַיִּשְׂאוּ אֶת-גּוּפַת שָׁאוּל וְאֵת גּוּפֹת בָּנָיו, וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה; וַיִּקְבְּרוּ אֶת-עַצְמוֹתֵיהֶם תַּחַת הָאֵלָה, בְּיָבֵשׁ, וַיָּצוּמוּ, שִׁבְעַת יָמִים." דברי הימים א' פרק י' פסוק י"ב
אבשלום בן דוד – "וְאַבְשָׁלוֹם רֹכֵב עַל-הַפֶּרֶד, וַיָּבֹא הַפֶּרֶד תַּחַת שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר-תַּחְתָּיו, עָבָר. וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד, וַיַּגֵּד לְיוֹאָב; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה רָאִיתִי אֶת-אַבְשָׁלֹם, תָּלוּי, בָּאֵלָה." שמואל ב' פרק י"ח
ישעיהו – "וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה, וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר: כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן, אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם--זֶרַע קֹדֶשׁ, מַצַּבְתָּהּ." ישעיהו פרק ו' פסוק י"ג
שם האלה בארמית הוא בוטמא, וזהו גם השם הארמי של הבטנים המקראיים. לפי דעה אחת בתלמוד<ref>ראש השנה כג א</ref> , האלה נכללת בתוך עשרה מיני הארזים, כלומר עצי סרק שהאדם מחשיב רבות את השימוש בענפיהם או גזעיהם, כארז.
== ראו גם ==
שורה 34 ⟵ 55:
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}▼
{{מידע טקסונומי}}
▲{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4214 הצומח במקרא: אלה], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מטח]]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}{{בקרת זהויות}}
{{קצרמר|בוטניקה}}
שורה 47 ⟵ 69:
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
[[קטגוריה:עצים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:מיתולוגיה כנענית]]
| |||