אייל אנאמייט – הבדלי גרסאות

'''אייל אנאמייט''' ([[שם מדעי]]: ''Hyelaphus annamiticus''; מכונה גם '''אייל תאילנדי''' או '''אייל הודו-סין'''), הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] חדש של אייל קטן ונדיר בסוג [[אייל זהוב]], אשר תואר מדעית לראשונה בשנת [[1888]] על ידי הזואולוג הצרפתי פייר מרי הוד והוכר סופית כמין נפרד רק משנת [[2011]];{{הערה|1=[http://www.ultimateungulate.com/NewTaxonomy.html {{כ}} Ungulate Taxonomy – A new perspective from Groves and Grubb (2011)]}} עד אז, היה נחשב כ[[תת-מין]] של קרובו ה[[אייל חזירוני|אייל החזירוני]]. הפירוש של שמו המדעי הוא "אייל דמוי חזיר החי באנאמייט" ומתייחס למבנה גופו ולמקום שבו תואר לראשונה - [[רכס אנאמייט]] בגבול [[וייטנאם]]-[[לאוס]]. אייל זה הוא בין האיילים הנדירים והמאוימים ביותר בהודו-סין, וחוקרי טבע מעריכים שהוא עשוי להיכחד מן העולם בעשורים הקרובים. הסיבה לכך היא [[ציד]] פרוע שהתרחש בלי הגבלות במשך עשרות שנים, בשילוב עם הסכסוכים הצבאיים ברחבי הודו סין שנמשכו עד שנת [[1990]].

הצבע הכללי של פרוותו הוא חום קפה כהה או חום זהוב, והוא נוטה להיות כהה יותר מקרובו האייל החזירוני. החזה, הירכיים, והבטן בצבע לבן. המראה של הפרווה משתנה בין [[עונות השנה]]: מ[[אגוז]] בהיר עד חום כהה מבריק בחורף, לגוון זהב-צהבהב בקיץ. האייל משיר את כסות החורף שלו מינואר עד יוני, כשבתחילה, נושר השיער בכתף, בירך, ובמותניים. הזכר בדרך כלל משיר מוקדם יותר מהנקבות. במהלך הייחום, לזכרים יש פרווה חומה מבריקה. הפנים בצבע בהיר יותר, וסביב העיניים יש משקפיים לבנים דהויים. הסנטר והשפתיים לבנים.

התפוצה ההיסטורית של אייל אנאמייט, כללה את מרבית האזור המזרחי והדרומי של [[הודו-סין]]: דרום [[הרפובליקה העממית של סין|סין העממית]], [[לאוס]], [[וייטנאם]] (במיוחד במחוזות דאק לאק, לאם דונג ודונג נאה), [[תאילנד]] ו[[קמבודיה]]. כיום המין נעלם לחלוטין מהודו-סין, להוציא עשרות איילים בודדים שנותרו ליד נהר ה[[מקונג]] במחוז קראטי ובמחוז קו קונג שבדרום מערב קמבודיה, וכן מספר פרטים ששוחררו בשמורה חואי-קה-קאנג בתאילנד. ייתכן שסיבת ההיעלמות של המין נעוצה בסוג [[בית גידול|בית הגידול]] שאכלס: אייל אנאמייט בדומה לשאר המינים בסוגו, אוהד בעיקר קרחות יער, שטחי מרעה הסמוכים ליערות ואגני ניקוז חשופים של מקווי מים כנהרות, נחלים וביצות בגבהים של פחות מ-1,000 מטר מעל פני הים - מה שהפך אותו לפגיע ונגיש במיוחד עבור הציידים. בניגוד לקרוביו, הוא היה מצוי גם במידה מסוימת ב[[יער גשם טרופי|יערות טרופיים]]. רישומים היסטוריים מראים שהאוכלוסייה הגדולה ביותר שחיה ליד [[נהר]]ות, הייתה מצויה באגן נהר הדונג בוייטנאםבווייטנאם. האקולוגיה שלו זהה לזו של האייל החזירוני.

התזונה של האיילים הללו מורכבת ברובה מ[[עשב]] ירוק וטרי הגדל על שפת הביצות והנהרות, ובמידה פחותה גם [[עלה|עלים]] ומקורות צמחיים אחרים. אייל אנאמייט נוטה להיות [[פעיל לילה]], ואת שעות היום יבלה במנוחה באזורים מוסתרים היטב בסבך. ככל הנראה, בעבר המין חי בעדרים בינוניים של 10–30 פרטים. הטורפים הפוטנציאליים של המין הם [[נמר הודו-סין]], [[דהולדול מצוי]] ו[[טיגריס הודו-סיני]].

כאשר הנקבה מחפשת זכר לרבייה היא תקבע אם הוא ראוי לה על בסיס צבע, מבנה גוף, גודל, סימוני הפנים, צורת וגודל הקרניים, עובי ואורך הצוואר, וגודל הראש והאוזניים. אחד הגורמים החשובים הוא אורך הרגליים, כאשר זכרים בעלי רגליים ארוכות ודקות מועדפים בשל יתרון הריצה שהם יקנו לצאצאים אשר יסייע להם לשרוד. [[עונת רבייה|עונת הרבייה]] של אייל אנאמייט היא בספטמבר, ותקופת ההריון היא 8–10 חודשים. הנקבה ממליטה עופר אחד על פי רוב.

מכיוון שאייל אנאמייט מוכר בטקסונומיות רבות כתת-מין, הוא טרם קיבל מעמד נפרד ב[[הרשימה האדומה של IUCN|רשימה האדומה של IUCN]], אם כי בעבר היה רשום בה בשנת 2000. הוא היה רשום גם בספר הנתונים האדום הוייטנאמיהווייטנאמי בשנת 1992 ובשנת ה-2000, ונחשב למין בסכנת הכחדה בספר הנתונים האדום הקמבודי; כן הוא רשום בנספח א' של אמנת [[CITES]]. בהתחשב בתפוצה המצומצמת שלו ועל בסיס הנתונים של IUCN, סביר להניח שמצבו הוא '''[[סכנת הכחדה חמורה]]''' (CR) שכן שיעור הירידה שלו מוערך בכ-25% בעשור האחרון, מספר הפרטים הבוגרים נמוך מ-250 והוא עשוי להיכחד מהעולם בתוך 40-14 שנים. ארגוני שימור מסוימים כבר ממליצים להתחיל ללכוד בחיים את האיילים הללו ולהקים אוכלוסייה שלהם בשבי כדי להציל את המין מכליה. האוכלוסייה העולמית שלו מוערכת בפחות מ-230 פרטים. הנתונים שלהלן, לקוחים מתוך הרשימה האדומה:

*בוייטנאםבווייטנאם, נראה שהאיילים החזירוניים נכחדו לגמרי, אף על פי שבעבר התרחשו בכמה אוכלוסיות גדולות בבית גידול מתאים בצפון, וכנראה גם ב[[דרום ווייטנאם|דרום]] על פי דיווחים מ-1991. הכחדה זאת משקפת את המהירות שבה בית הגידול המתאים נעלם, והלחץ הכבד של ציד על יונקים גדולים ברחבי ווייאטנם. אם המינים עדיין מצויים בוייטנאםבווייטנאם, סביר להניח שזה יהיה לאורך נהר קון בקון, "שמורת הטבע צ'ה-ראנג'", שפלת הנהר המערבית של סרפוק במחוז דאק-לאק, אזור שא-טיי של מחוזות "גיאה לאי" ו"קון טום" או שפלת הנחלים של נאי-דונג. שיעורי הציד הגבוהים בווייטנאם גורמים לכך שאפילו מספרים קטנים מאוד במדינה אינם סבירים כיום.

* [http://www.vncreatures.net/chitiet.php?page=1&loai=1&ID=5585 {{כ}} מידע על אייל אנאמייט בוייטנאמיתבווייטנאמית (1)]

* [http://www.lamdong.gov.vn/vi-VN/a/book/Pages/books/dalatxua/bai12.htm {{כ}}Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20141012014922/http://www.lamdong.gov.vn/vi-VN/a/book/Pages/books/dalatxua/bai12.htm מידע|date=2014-10-12 על אייל אנאמייט בוייטנאמית (2)]}}

[[קטגוריה:מגפאונהמגה-פאונה של אירואסיה]]