משרת חוזי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים
מ מקרים נוספים: תיקון קישור
 
(10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1:
[[קובץ:Indenturecertificate.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חוזה מ-1738. המשרת חתם ב-X (במרכז הרביע הימני-תחתון)]]
'''משרת חוזי''' (ב[[אנגלית]]: '''Indentured servant''', ב[[צרפתית]]: '''Engagisme''', ב[[הולנדית]]: '''Contractarbeid''') היה [[משרת]] שעבד, בתקופת ה[[קולוניאליזם]], בטריטוריית-התיישבות מרוחקת בתמורה לעלות המסע לטריטוריה הרחוקה. המשרת החוזי קיבל ממעבידו מגורים, מזון ומלבוש במשך מספר שנים קצוב, אך בעבור שכר זעום או ללא שכר כלל. לעיתים קיבל סוג של הכשרה מקצועית כ[[שוליה]]. לאחרבתום מספרהזמן שנים הקבועשנקבע בחוזה זכה המשרת בסכום כסף או בחלקת אדמה והפך לאדם חופשי, מתיישב בארץ חדשה. משרתים חוזיים היווהיו בסוף [[המאה ה-17|מאה ה-17]] שני-שלישים מן האוכלוסייה הלבנה של [[שלוש עשרה המושבות]] הראשונות ב[[ארצות הברית]]. שיטה זו איפשרה למדינות להיפטר מעניים צעירים (ואף [[קטין|קטינים]]), מצד שני היא איפשרה לעניים אלה אפשרות ל[[ניעות חברתית]] והחלצות מ[[מעגל העוני]]. הטריטוריות הקולוניאליסטיות זכו בכוח אדם זול, בן גזעם (בניגוד לעבדים בני המקום או מ[[אפריקה]]).
 
==בארצות הברית==
התיישבות הלבנים בארצות הברית בראשיתה (במאה ה-17) סבלה מחוסר בידיים עובדות. מאידך במדינות כגון [[בריטניה]], [[אירלנד]], [[צרפת]] ו[[הולנד]] גאה העוני, כחלק מתהליכי ה[[עיור]] המוקדמים שהביאו אל הערים הגדולות רבבות כפריים חסרי-כל. כך נוצר מנגנון שאיפשר, כחלופת מאסר בעוון שוטטות, החתמת עניים צעירים ובריאים (גברים ונשים, רובם ככולם מתחת לגיל 21) על [[חוזה]] לפיו יוסעו על חשבון מעבידם העתידי אל [[העולם החדש]]. תמורת המסע אמורים היו המשרתים לעבוד שלוש עד שבע שנים ללא תמורה (פרט ל[[דמי שתייה]] מזדמנים).
 
המסע לאמריקה נמשך בין 8 ל-12 שבועות בספינות דחוסות. במשרתים התקיים סחר כמו ב[[עבדות בארצות הברית|עבדים]]. האדונים יכלו לעשות במשרתים ככל העולה על רוחם, כמעט ללא כל חוק או פיקוח, הרשויות התערבו רק במקרים קיצוניים כרצח משרתים או גרם חבלות קשות. נשים רבות שימשו כ[[שפחה|שפחות מין]], ילדים עבדו שעותבמשך ארוכותשעות. למשרתים ושפחות לא הותר להתחתן אלה עם אלה. ניתן היה להלקות משרת כעונש.
 
ב-[[1705]] קבע החוק ב[[וירג'יניה|ווירג'יניה]] שבתום תקופת השירות על כל משרת חוזי לקבל מאדונו 10 [[בושל]] (כ-350 [[ליטר]]) גרעיני [[תירס]], 30 שילינג, [[רובה]] ו-50 [[אקר]] (כ-200 [[דונם]]) אדמה. משרתת שיצאה לחופשי קיבלה 15 בושל תירס ו-40 שילינג. כבעלי רכוש היו המשרתים המשוחררים לחברים שווי זכויות במושבות ובעלי [[זכות בחירה]]. חלק מהמשרתים הפכו ל[[חקלאי]]ם, אחרים מכרו את אדמתם ועברו לערים. אדמות המשרתים המשוחררים היו טרף קל לספסרי קרקעות{{הערה|1=[[הווארד זין]], '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 59}}.
שורה 11:
בשלוש-עשרה המושבות שנשלטו על ידי בריטניה היו המשרתים במאה ה-17 מ[[אנגליה]] וב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] מ[[אירלנד]], [[סקוטלנד]], [[פרוסיה]] ו[[בוהמיה]]. אל [[לואיזיאנה הצרפתית]] יובאו משרתים חוזיים מ[[צרפת]] ואל [[הולנד החדשה]] מ[[הולנד]].
 
לטענת ה[[היסטוריון]] [[הווארד זין]] נטעו האדונים, באמצעות ה[[כנסייה]] בקרב המשרתים הלבנים רגשות [[גזענות|גזעניים]] כנגד העבדים ה[[אמריקאים אפריקאים|אפרו -אמריקאים]], שהעמידו את המשרת הלבן כנעלה על העבד השחור, על מנת שלא יעשו יד אחת ויתקוממו כנגד מעסיקיהם. גם העובדה שהמשרת הלבן ראה אופק של שחרור יצרה הפרדה ברורה בין שתי האוכלוסיות המשועבדות ומנעה [[מרד]] משותף. בנוסף נחקקו חוקים מיוחדים וחמורים כנגד התרועעות של משרתים חוזיים לבנים עם עבדים שחורים{{הערה|1=הווארד זין, '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמודים 57 - 60}}.
 
שורשיהם של אמריקאים רבים נעוצים במשרת חוזי שהיה מאבות-אבותיהם. עבודות מחקר יצרו מסד-נתונים ובו שמות ופרטים נוספים של משרתים חוזיים, כך שניתן לאתר בהם בני משפחה{{הערה|1=ראו [http://www.immigrantservants.com פרויקט מסד הנתונים של המשרתים המהגרים]}}.
שורה 20:
ההולנדים העבירו עובדים בין מושבותיהם, כך למשל עבדו משרתים חוזיים מ[[אינדונזיה]] ואזורים ב[[סין (אזור)|סין]] שהיו תחת שלטונה של הולנד ב[[סורינם]] שב[[דרום אמריקה]], שהייתה אף היא תחת [[האימפריה ההולנדית|שלטון הולנדי]].
 
כאשר אסר החוק הבריטי על עבדות באיים [[הקריביים]] (ב-[[1833]]) הובאו אל האיים משרתים חוזיים מרחבי [[האימפריה הבריטית]], בהם מאירלנד ומ[[הודו]]. מלבד המצב, שבו היה לפועלים אלה טווח זמן מוגדר מבחינה חוקית כנותני שרות (על פי החוזה איתם) והובטח להם שכר, הם קיבלו את אותו היחס שקיבלו העבדים האפריקאים שאותם החליפו חלקית בשדות ובבתי החרושת. בין השנים [[1838]] ל-[[1917]], כמעט חצי מיליון הודים באו לעבוד במטעי ה[[סוכר]] של "איי הודו המערביים הבריטיים". [[טרינידד וטובגו|טרינידד]] ייבאה 145,000; [[ג'מייקה]] 21,500; [[גרנדה (מדינה)|גרנדה]] 2,570; [[סנט וינסנט]] 1,820; ו[[סנט לוסיה]] 1,550. בין השנים [[1853]] ל-[[1879]] ייבאה [[גיאנה הבריטית]] יותר מ-14,000 עובדים סינים, שמקצתם נשלחו למושבות האחרות. בין השנים [[1841]] ל-[[1867]], כ-32,000 עובדים אפריקאים בחוזה התקשרות הגיעו לאיי הודו המערביים הבריטיים, ורובם נשלחו לג'מייקה ולגיאנה הבריטית{{הערה|1=[http://countrystudies.us/caribbean-islands/9.htm היסטוריה של הקריבים]}}.
 
כיום, [[איחוד האמירויות הערביות]] מפעיל סוג של שירות דומה בהציעו עבודה תמורת עלויות מסע ומגורים לעובדים מ[[פקיסטן]]{{הערה|1=[http://www.guardian.co.uk/global/gallery/2008/oct/08/1?picture=338366526 מחנות העבודה של דובאי] באתר [[גארדיאן]] }}.
שורה 26:
==בתרבות==
* הסרט גיאנה, 1838{{הערה|1=[http://www.rbcradio.com/guiana1838.html מידע וקדימונים]}} עוסק במשרתים חוזיים בגיאנה הבריטית
*הספר "כפת חתול" מאת גואן ווינג', העוסק בין השאר בעבודה חוזית
 
==ראו גם==
שורה 37 ⟵ 38:
* [http://www.electricscotland.com/history/other/white_slavery.htm "עבדות לבנה" סקוטית] {{אנגלית}}
* [http://pricegen.com/immigrantservants/coloniallaws.htm מאגר חוקים שנועדו להסדיר היבטים שונים של שיטת המשרתים החוזיים בווירג'יניה במאה ה-17 וה-18]
* [https://web.archive.org/web/20141009091039/http://www.montgomerycollege.edu/Departments/hpolscrv/whiteser.html משרתים לבנים בצפון אמריקה] {{אנגלית}}
* Deanna Barker, Frontier Resources, [httphttps://www.webcitation.org/query?url=http://www.geocities.com/nai_cilh/servitude.html&date=2009-10-24+10:13:36 Indentured Servitude in Colonial America]
* [http://www.irlandeses.org/0711rodgers2.htm על האירים של הקריבים] {{אנגלית}}
 
שורה 44 ⟵ 45:
{{הערות שוליים}}
 
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:שוק העבודה]]
[[קטגוריה:היסטוריה קולוניאלית של ארצות הברית]]